יש משהו שהיית משנה באירוע? אולי את הטלפונים שלקחו?
"מה פתאום, עד היום אני חושבת שלעשות מסיבה בלי טלפונים זה גאוני, כי אתה נותן לאנשים הזדמנות באמת להנות. עד היום אנשים מודים לי על זה, הם אומרים, היה לנו כל כך כיף, וחלק מהעניין זה כי לא היינו עסוקים בלתעד את האירוע, באמת היינו באירוע".
כן, אבל זה לא היה נטו מזה, זה היה משהו שלא יהיה איזה מציצנות?
"ברור, זה משהו שהיום הייתי לגמרי עושה אותו שוב".
מה הייתי משנה?
"מלא מלא מלא כאלה שלא הייתי מזמינה, אל תגרום לי להגיד את מי, כל מיני כאלה שנטשו עם השנים".
ומי נכנס לחיים שלך שאת מתבאסת שהוא לא היה בחתונה?
"כאלה גם, כן. חברה שלי נטלי, היא נהייתה לי חברה ממש לחיים, וכאילו לא מבינות איך היא לא הייתה בחתונה שלי, זה הזוי".
מה המתנה שאת הכי זוכרת לטובה?
"יש שתי מתנות שאני זוכרת לטובה, ואני אתן לכם את הטיפ הזה, למרות שאני לא שיתפתי אותו כל כך בקלות עד היום. קודם כל, תרמו בשמי המון כסף לילדים חולי סרטן, אז זה היה הדבר הכי מרגש, והמתנה הכי מקורית, כי קשה לתת לנו מתנה לחתונה, הייתה, לא זוכרת הסכום, אבל זה היה כזה 100 שקל, 100 דולר, 100 פאונד ו-100 יורו, ושתעשו חיים בכל העולם".
עם 100 שקל ו-100 יורו זה קצת בעיה…
"אני לא זוכרת את הסכום, זה היה יותר, אבל זה היה מאוד מקורי".
מה המתנה הכי מביכה שקיבלת?
"קיבלתי פסל, אומנות, של ספק פטמות, ספק אף של היפופוטם, אני לא יודעת, משהו מאוד מוזר, שלימים מתברר שזה אמן מאוד מפורסם, ומי שנתנה לי את זה היא אוצרת אומנות, אבל זה נורא מוזר".
באתי לשאול אותך אם אותה דווקא היית רוצה לא להזמין בדיעבד, אבל…
"לא, לא, היא חמודה, אני אוהבת אותה, אבל אני עדיין לא סגורה מה זה".
היה מישהו שהביא פמוטים כאלה פשוטים?
"כן, אבל אז הייתי יותר צעירה, ואנחנו לא בית שחוגג יותר מדי חגים ונפגש להדליק נרות, אז כזה אמרתי, מה אני אעשה? אנחנו לא כזה בית שנפגש לאכול סופגוניות, לסובב סביבונים ולהדליק נרות, ומאז שיש לי ילדים, אז כמובן שאני עושה את זה אני משתמשת בזה הרבה".
