אלוף (במיל') אמיר אביעוז-אבולעפיה התבקש על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר לפעול בעקבות התלונה וההד הציבורי סביב הארכת השירות ללוחמים. ההחתמה לא מומשה במשך שנים רבות, אך מה שכן מומש הוא רק פרק של ארבעה חודשים, וביחידות מיוחדות בלבד. המודל אושר על ידי אגף התכנון ואגף כוח אדם.
חלק מהסיבות למודל נבעו מההזדמנות שניתנה לחודשי קבע על ידי ועדת נגל. הוועדה עסקה במודל הקבע הקצר עבור יחידות מיוחדות וסיירות. הצוות הורכב מנציגי אגף התכנון, זורע היבשה (מז"י) ואגף כוח אדם, ונשמעו גם עמדותיהם של נציגי מערך מדעי ההתנהגות, דובר צה"ל והיועץ המשפטי. אבולעפיה נפגש עם לוחמים ביחידות הללו, וכן עם מג"דים ומח"טים.
המתח בין צרכי צה"ל לצרכי הפרט, הכוללים את שחיקת הלוחמים והמציאות שבה הם פועלים, מלווה גם ביחסי צבא־חברה על כל מורכבויותיהם: הדרישה הלגיטימית לשוויון בנטל והסוגיות הפוליטיות הנלוות.
אם היו מאושרים 36 חודשי שירות חובה לצה"ל, הדיון הזה כלל לא היה מתקיים, או שהיה מתקיים רק כדי למצות טוב יותר את היכולות הקיימות ביחידות המיוחדות. הרצון ליישם את המהלך קיים כבר זמן רב.
