פרקש סיפרה כי בעלה היה במילואים במשך ארבעה חודשים, במהלכם הרגישה כי מצבה הנפשי מדרדר: "אני פשוט הופכת להיות בן אדם משוגע. אני לא מטופלת, אני בעיצומו של לפתח עסק משל עצמי, ואני לא בטוב. אני לא באמת מצליחה לתפקד, אני כמו זומבי כזה. מאוד עצובה, מאוד בוכה, מאוד ממורמרת. זו הייתה תקופה ממש חשוכה, גרתי אצל ההורים שלי ולא משנה כמה הם עזרו לי, הרגשתי לבד ונטושה".
"הרגשתי שאני לא מצליחה להיות שם בשביל יאיר כי אני לא מצליחה להיות שם בשביל עצמי. הייתי בלופ, שכאילו אחרי לידה מצופה מאיתנו להגיד תודה על זה שיש לנו את ההזדמנות להביא חיים, והכל נכון, זו ברכה ותודה על זה, אבל זה בסדר שלא לכולנו הולך חלק, וזה גם לא אומר שאני לא רוצה לעשות עוד ילדים, פשוט השנה הראשונה היא כאפה", שיתפה.
"חשוב לי להגיד את זה פה כי אני מרגישה כאילו סוג של אומרת את האמת לפחות שלי. אני לא הפי הפי ג'וי ג'וי, ואני זוכרת שמלא בנות היו ככה אחרי שהן ילדות ונורא קינאתי בהן, ואמרתי מה דפוק בי? אני ישר רוצה לחזור לחיים שלי, לעצמאות שלי, אבל עשיתי פה בחירה, בחרתי להיות אמא. ואין לי כל כך תשובה על זה. לאט לאט עם הזמן זה הלך ונרגע. פשוט צריכה להתמסר לתחושה הזו ובאיזה שהוא שלב גם לקבל טיפול ועזרה".
