נשיא אריתריאה, אסיאס אפוורקי, איים על אתיופיה במלחמה והזהיר אותה מפני ניסיון תקיפה של ארצו, כך דווח היום (ראשון) באתר אל ערביה הסעודי. "אם אתיופיה חושבת שהיא יכולה להציף את הכוחות האריתריאים בהתקפות המונים, היא טועה", אמר הנשיא ששולט באריתריאה יותר משלושה עשורים. בראיון לטלוויזיה הממשלתית "ארי-טי וי", הוסיף אפוורקי: "לפני שגוררים את העם האתיופי למלחמות מיותרות או מנצלים אותו למטרות פוליטיות, אתיופיה צריכה קודם לפתור את הבעיות הפנימיות שלה".
האיומים הגיעו על רקע האשמות כי אתיופיה שואפת לגישה לחופי אריתריאה, במיוחד לנמל אסאב החיוני. אפוורקי הגדיר שאיפות אלו של אתיופיה, המונה כ-130 מיליון תושבים ואינה גובלת בים, כ"פזיזות". המתח הנוכחי מגיע למרות שב-2018 חתמו שני המנהיגים על הסכם שלום כשראש הממשלה האתיופי אבי אחמד עלה לשלטון.
היחסים בין אדיס אבבה לאסמרה מתאפיינים בתהפוכות היסטוריות מאז שאריתריאה קיבלה עצמאות ב-1993. בין 1998 ל-2000 פרצה ביניהן מלחמה קטלנית על רקע סכסוכי גבול שגבתה עשרות אלפי חיים. ההסכם שחתמו ב-2018 לא מנע התלקחות נוספת כשבין 2020 ל-2022 פרץ סכסוך אלים באזור תיגראי האתיופי הגובל באריתריאה.
במלחמה בתיגראי השתתפו מורדים מקומיים נגד הצבא הפדרלי האתיופי שקיבל תמיכה מכוחות אריתריאים. על פי הערכות האיחוד האפריקאי, לפחות 600 אלף בני אדם מתו בסכסוך זה. למרות שהסכם שלום הפסיק את הלחימה, כוחות אריתריאים עדיין נשארו באזור תיגראי, מה שמוסיף למתחים בין המדינות.
במקביל לאיומים, ארגונים בינלאומיים מאשימים את אריתריאה בערעור היציבות באזור. הארגון האמריקני "דה סנטרי" טען ביוני כי אריתריאה מבנה מחדש את צבאה ומערערת את יציבות שכנותיה, במיוחד מאז שהאומות המאוחדות הסירו את אמברגו הנשק עליה ב-2009. אריתריאה דוחה את ההאשמות הללו וטוענת שמדובר ב"האשמות מפוברקות".
המדינה, המכונה לעתים "צפון קוריאה האפריקאית", מדורגת במקומות נמוכים בסולמות בינלאומיים. על פי ארגון "עיתונאים ללא גבולות", היא במקום האחרון בעולם בחופש העיתונות (180 מתוך 180), ובמקום 175 מתוך 183 במדד הפיתוח האנושי של האומות המאוחדות.
