תוכנית "הישגים", התוכנית הלאומית של המועצה להשכלה גבוהה בהובלת עמותת "אלומה" להנגשת השכלה גבוהה לצעירים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, חושפת כאן לראשונה לקראת כנס הכוונה וייעוץ שתקיים מחר (שלישי), נתונים על השתלבות צעירים ישראליים ממוצא אתיופי באקדמיה.
מדובר בעלייה מרשימה של 29.7% במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה בשבע השנים האחרונות – מ-3,194 בשנת 2016/17 ל-4,144 בשנת 2023/24. זאת בהשוואה לעלייה של 3.9% בלבד בקרב שאר הסטודנטים היהודים והאחרים באותה תקופה. מגמה מעודדת נוספת היא העלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידי י"ב יוצאי אתיופיה, שהגיע ל-77.7%.
התוכנית, המפעילה רכזים ברחבי הארץ שמעניקים ייעוץ, הכוונה וליווי אישי לצעירים בדרכם לאקדמיה, מזהה הן התקדמות משמעותית והן אתגרים עמוקים שעדיין דורשים טיפול. 920 צעירים ישראלים ממוצא אתיופי קיבלו ליווי, סיוע ותמיכה במסגרת התוכנית ו-226 החלו לימודי מכינה ותואר ראשון בליווי התוכנית.
"עבודת השטח שלנו מראה כי למרות ההתקדמות, עדיין יש פערים עמוקים שמונעים ממרבית הצעירים ממוצא אתיופי לממש את הפוטנציאל האקדמי שלהם", אומרת ד"ר תמי חלמיש אייזנמן, מנכ"לית עמותת אלומה. רק 23.1% ממסיימי התיכון ממוצא אתיופי ממשיכים ללימודי תואר ראשון, לעומת 47.9% בכלל החינוך בעברית.
האתגרים המרכזיים כוללים פערים לימודיים, חסמים כלכליים, היעדר הכוון והנגשת מידע מותאם, מחסור במודלים לחיקוי וחסמים חברתיים-תרבותיים. הדוח מזהה גם אתגרים בבחירת תחומי הלימוד: רק 16.7% מהסטודנטים יוצאי אתיופיה לומדים מקצועות STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) ו-9.7% בלבד לומדים מקצועות הייטק, בהשוואה ל-31.4% ו-14.7% בהתאמה בקרב כלל הסטודנטים היהודים.
"הנתונים מחייבים אותנו להרחיב את המענים ולהתאים אותם לצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו, תוך התמקדות בהסרת חסמים כבר בשלבי ההכוון המוקדמים", מוסיפה אייזנמן.
הכנס המקוון של "הישגים" שיתקיים מחר (שלישי) לצעירים ממוצא אתיופי, יכלול מידע על אפשרויות הלימוד, תהליכי קבלה, מלגות ייעודיות, ליווי אישי ומעטפת תמיכה והוא מתקיים בשיתוף תכנית יואל, תוכנית פוירשטיין באקדמיה, תוכנית אדמאס ("אופק" באמהרית) ומלגת מרו"ם.
