יעקב היה סקפטי. תמיד היה סקפטי. אם נסע לטיול באורופה, גם באורופה היה סקפטי. למעשה, כבר היה משוכנע שלא תהיה עונה נוספת של "הבוזגלוס". אבל אז, שנה וחצי אחרי שהסתיימה עונה מספר 8, הגיע הטלפון מההפקה – הם רוצים עוד עונה. ומשפחת בוזגלו התייצבה לעונה נוספת, מספר 9, מול המצלמות.
העונה החדשה נפתחה בווידוי של עדי, אשתו של אסי, שפשוט סירבה להצטלם. לעדי כאב שעל המסך, בייחוד בעונה 6, הצטיירה כדמות שונה לגמרי לרעה ממה שהיא באמת, ומאז, לטובת ההצגה, מצאה עצמה מחויבת לשמור על פוזת המכשפה בניגוד לרצונה ולאישיותה, והעמדת הפנים הזו הכאיבה לה מאוד.
הנה כמה מסקנות מסצינת עדי: הכאב שלה הוא ללא ספק אותנטי. אומנם לא צפיתי בעונה 6, בעצם לא צפיתי בכל העונות, אבל לא יהיה מסוכן להניח שההפקה לקחה אותה לפינות שלא עשו לנערת הבוזגלו טוב בחיים.
לא בטוח שהייתי לוקח את אסי כמטפל זוגי. הוא לא בנאדם רע חס ושלום, אבל קשב, ובמיוחד קשב לאחר, גם אם האחר הוא אשתו, הוא לא תכונה שהקב"ה חלק לו ממנה בנדיבות.
הבעיה העיקרית בסצינת עדי, שחוזרת על עצמה שוב ושוב בהמשך, היא שבסך הכל הסיפור שם לא לגמרי מעניין. בעצם מדובר באירוע שמבחינת הפסגות הרגשיות שאליהן הוא לוקח את הצופה מתרחש שמונה פעמים בערך בכל פרק של "האח הגדול".
זאת הבעיה העיקרית של "הבוזגלוס" – היא לא ממש דרמטית או מעניינת. אומנם הדיאלוג בין אוהד לנומרולוגית – שמכל עשרת מיליארדי בני ובנות האדם החיים על הפלנטה בחרה דווקא באוהד כנשמה הגבוהה היותר המסתובבת כאן, ואוהד מקבל זאת ומרגיש שבאחד הגלגולים הקודמים שלו היה משה רבנו – אכן מתבל את הפרק ולא נשמע אבסורדי כלל.
אני עצמי באחד מגלגוליי הקודמים הייתי אשת פוטיפר (אח, המסיבות שהיינו מרימים בימים ההם עם פרעה), ככה שבהחלט מתקבל על הדעת שאי אז בימים היה אוהד משה רבנו מקועקע כבד פה ודווקא בו בחר הקדוש ברוך הוא להביא בשורות לעם ישראל ולהקים בבוא הימים אקדמיה לאיך להתחיל עם נשים – לגמרי מתקבל על הדעת, ואוהד אכן מקבל את המשימה שהוטלה על כתפיו הדלות במלוא כובד הראש.
כאמור עובדה היסטורית מרתקת זו מתבלת אומנם את פרק הפתיחה של "הבוזגלוס" אבל מתקשה להסתיר את הבעיה המרכזית של הסדרה – הבוזגלוס הם אנשים חביבים מאוד, בעלי קסם מיוחד משל עצמם, אבל, מה לעשות, גם בסייעתא דשמיא הם כבר לא לגמרי מעניינים.
