בעיצומה של המערכה המתמשכת ברצועת עזה, כאשר ארגון הטרור חמאס ממשיך לדחות הצעות להסכם, גם טענותיו ההומניטריות עומדות בספק. בסרטון שפרסם חמאס לאחרונה, נראה החטוף אביתר דוד, אך תשומת הלב ברשתות החברתיות הופנתה דווקא לפריים אחר: זרועו של אחד השומרים נראית עבה ומטופחת בהרבה מזו של דוד.
מתנגדי חמאס מקרב תושבי הרצועה הפיצו את התמונה תוך לעג להצהרות הארגון, שלפיהן החטופים אוכלים את אותה תזונה כמו האזרחים ברצועה. "אתם אומרים שהחטופים אוכלים את מה שתושבי הרצועה אוכלים? בני זנ** שכמותכם, אתם לא בני אותו העם (הרעב)", כתב אחד המשתמשים. בכך, מחריפה הביקורת הפנימית על הנהגת חמאס, גם מבית.
במקביל לתעמולה ולהצהרות על מצוקה, בכיר חמאס גאזי חמד התראיין והבהיר כי הארגון לא מתכוון לוותר על אמצעי הלחימה. "אנחנו מחזיקים בנשק שלנו ולא נמסור אפילו לא כדור בודד", אמר חמד, "והנשק הזה יישאר כל עוד ישראל קיימת". הדברים נאמרו בזמן שהמשפחות בישראל מחכות בקוצר רוח לסימן חיים מהחטופים ולפתרון מדיני שיביא לסיומה של הלחימה.
נזכיר כי השליח האמריקני המיוחד למזרח התיכון, סטיב וויטקוף, נפגש היום (שבת) עם נציגי מטה המשפחות להשבת החטופים, בפגישה שארכה קרוב לשלוש שעות. במהלך המפגש הדגיש וויטקוף את מחויבותו של הנשיא דונלד טראמפ לפתרון מקיף – שיכלול את סיום המלחמה והשבת כל החטופים והחטופה מידית.
"התכנית היא לא להרחיב את המלחמה, אלא לסיים אותה", אמר, "צריך לשנות את המו״מ למתווה של 'הכול או כלום' – להחזיר את כל 50 החטופים והחטופה באותו זמן. מי שנמצא בחיים חייב להישאר בחיים, ומישהו יהיה אשם אם זה לא יקרה". לדבריו, ארה"ב עומדת מאחורי ההצהרה הזו.
למרות ההצהרות התקיפות של וויטקוף, בקרב המשפחות נרשמה תחושת תסכול קשה. "לא שמענו שום דבר חדש", סיפר אחד מבני המשפחות. לדבריו, השיחה הייתה חזרה על אותן סיסמאות: "חמאס הוא זה שמונע הסכם". בן משפחה נוסף הוסיף: "מאז הביקור האחרון של וויטקוף בארץ לא רק שלא קרה כלום – המצב רק הידרדר".
משתתפת אחרת במפגש תיארה את הדינמיקה: "המשפחות פרקו את הלחץ, וויטקוף חזר על אותם מאמצים. אבל בפועל – שום דבר משמעותי לא נאמר".
נציין גם כי מוקדם יותר היום נשאו משפחות החטופים הצהרה פומבית בכיכר החטופים בתל אביב, שבה השוו את מצב יקיריהן לשואה – והטיחו ביקורת חריפה בראש הממשלה בנימין נתניהו ובמדיניות הממשלה. הדברים נאמרו על רקע הסרטונים הקשים שפורסמו מהשבי, שהציפו מחדש את תחושת חוסר האונים והכאב, כמו גם את חוסר האמון בהנהגה הישראלית.
