המשחק Days Gone הוא מקרה בוחן מעניין. עם שחרורו ב-2019 הוא לא זכה לביקורות חיוביות מצד המבקרים. התלונה העיקרית הייתה כי הוא נחות באיכותו ביחס למותגים אחרים של אולפני המשחקים של סוני כמו: The Last Of Us או God Of War. למרות זאת, עם השנים צבר המשחק קהל מעריצים, וחלק גדול ממנו מוכן להישבע שנגרם לו אז עוול.
עם מצבי משחק חדשים, תיקונים ושיפורים גרפיים, Days Gone Remastered מעניק למשחק ההוא הזדמנות שנייה, הוא הושק לאחרונה עבור PlayStation 5 והמחשב האישי. עם עותק לסקירה שהתקבל מ-PlayStation Israel, יצאתי לבדוק האם באמת יש משהו בטענות כי מדובר במשחק שלא זכה להערכה הראויה.
אל תגידו זומבים
הסיפור של Days Gone מתרחש ביקום פוסט אפוקליפטי, שמתרחש לאחר שמגפה הפכה חלק גדול מהאוכלוסייה ליצורים אכזריים דמויי זומבים – אשר זכו בידי השורדים לכינוי 'פריקרס'. במרכז העלילה השחקן נכנס לנעליו של דיקון סנט ג'ון אשר אדם רדוף שמתאבל על אובדן אשתו, שרה, עם פרוץ המגפה.
כשנתיים לאחר מכן, דיקון וחברו הטוב, בוזר, הופכים לציידי ראשים המכונים 'דריפטרים', אשר מסייעים לשורדים שנותרו, במאבק היומיומי נגד עדרי הפריקרס ושאר האויבים בעולם. הסיפור חושף, תוך כדי ההתקדמות במשחק, עוד פרטים על העבר של דיקון וכן על עולם המשחק והנסיבות שהובילו לאסון. הם מתמודדים עם האובדן, מוצאים נחמה בכבישים והנופים הפתוחים של אורגון הפוסט-אפוקליפטית, שמצליחים להיות יפהפיים וקודרים בו זמנית, ומשרים תחושת בדידות וסכנה מתמדת.
ראוי לציון המשחק של שחקני הקול, כשאת דיקון סנט ג'ון מדובב סם ויטוור (מלחמת הכוכבים: מתקפת המשובטים) ואילו וויליאם 'בוזר' גריי נהנה מקולו של ג'ים פרי (ארקיין), וביחד הם מבצעים עבודה מצויינת ומפיחים חיים בדמויות שהם מגלמים.
עולם פתוח וקשוח
יש הרבה מה לעשות בעולם הקשוח של Days Gone. בעולם פזורים מחנות של שורדים שזקוקים לעזרה בהתמודדות עם שודדים וכתות, שנואשים להשיג ציוד רפואי, ויש גם מעקב אחרי ארגוני ממשל ועוד. הרוב הגדול של המשימות מעניק לשחקן את החופש להחליט האם לבצע את המשימה בהתגנבות ובשקט או באקדחים שלופים, ושתי הדרכים מהנות ומאתגרות באותה מידה. מעל כל אלה מרחף האיום של הפריקרס, כאשר רעש רב מדי או חוסר זהירות עלול לעורר את תשומת ליבם של האויבים דמויי הזומבים.
ההתמודדות עם עדרי הפריקרס היא גולת הכותרת של Days Gone. היא מציעה רגעים מותחים של תכנון אסטרטגי ושימוש יצירתי בסביבה. כדי להתמודד עם הגלים שכוללים עשרות או מאות פריקרס שנוהרים לתקוף, יש להשתמש בארסנל הנשקים והתחמושת ובאמצעים הפזורים בעולם המשחק כמו: מלכודות, מיכלי דלק ובקבוקי תעברה שיכולים להשמיד חלק ניכר מהעדר. מכשולים פיזיים ומעברים צרים מאפשרים לרכז את העדר במקום אחד וכך למטב את כח האש ואמצעי התקיפה. אך לא כדאי ליזום התקלות שכזו בלי הכנה מראש, שכן התחמושת והנשקים בעולם המשחק מצומצמים ותקיפה ללא הכנה מראש היא מתכון לכישלון.
כאן גם המקום לציין לטובה את הביצועים של Days Gone Remastered. למרות שעל המסך מופיעים מאות זומבים על לא ניכרת נפילה בביצועים, וב-PlayStation 5 המשחק רץ באבחנה של 4K וב-60 פריימים/לשנייה בלי להיתקל בבעיות מהותיות, אם בכלל.
ההצלחה במשימות מאפשרת לזכות בנקודות ניסיון שמאפשרות לשדרג את היכולות השונות של דיקון, וכן מספקת נקודות זכות במחנות של השורדים – והן אפשרות לרכוש ציוד נוסף כמו תחמושת או נשקים, ואף אמצעים לשדרג את האופנוע שבעזרתו מתניידים בעולם. וכך ככל שמתחזקים ורוכשים ציוד משופר, ניכרת התקדמות שהופכת את ההישרדות בעולם לקצת יותר נסבלת, ומאפשרת להתמודד עם איומים גדולים יותר.
המפה לא גדולה במיוחד, וזה משב רוח מרענן. בניגוד למשחקי עולם פתוח מודרניים אשר לוקים בחשיבה של 'גדול יותר הוא טוב יותר' עם מפות ענקיות, עמוסות לעייפה בעשרות פעילויות צד סיזיפיות לעיתים קרובות, ב-Days Gone המפה אינה מלאה במשימות סתמיות והרוב נעות סביב סיפור מסוים כדי להציג לדוגמה את הפלגים האויבים באופן טבעי שזורם היטב עם העלילה. גם לא היתן להתרוצץ במהירות מקצה לקצה של המפה, בטח לא בקלות: זה דורש תכנון, שכן דלק הוא מצרך יקר ובדרכים אורבים אויבים שונים.
מנצל היטב את ה-PlayStation 5
קצת קשה להצדיק את השדרוג הגרפי של Days Gone Remastered. למעשה, המשחק המקורי קיבל עדכון שמאפשר לו לנצל בצורה מיטבית את החומרה של ה-PlayStation 5 כשהוא עובד באבחנה של 1440p ב-60 פריימים/לשנייה, עם זאת, Days Gone Remastered לוקח את הדבר צעד אחד קדימה ומעלה את הרזולוציה כאמור ל-4K. יש שדרוגים גרפיים נוספים: טקסטורות חדות יותר ומודלים מעט מפורטים יותר באלמנטים השונים בעולם, והדבר מרגיש כאילו מדובר בשינוי בהגדרות המשחק מגבוהה לגבוהה במיוחד.
יש שינוי בולט במערכת התאורה. המערכת החדשה מציאותית יותר, ובעקבות חישובים פיזיקליים שונים של השתקפות השמיים בעולם המשחק, זה מעניק לו מראה כחלחל. אך השינוי הבולט ביותר ניכר בלילה, כאשר המערכת החדשה משנה לגמרי את האווירה, ועתה עולם המשחק נראה חשוך ומאיים מבעבר, עם תאורה וצללים שנאמנים יותר למציאות ומוסיפים לתחושת האימה וחוסר האונים כשהחושך יורד.
ישנגם תמיכה בבקר ה-DualSense, ובעזרת המשוב ההפטי ניתן להרגיש את סוגי הקרקע השונים עליהם נוסעים גלגלי האופנוע, וההדקים מעבירים את תחושת ההדק השונה של כל כלי נשק. גם זמני הטעינה עברו שיפור מורגש, במיוחד בהפעלה הראשונה של המשחק.
נראה שיש עוד עבודה לעשות בהיבט של הסאונד. נתקלתי במספר מקרים בהם עוצמת הקול של השיחות בין הדמויות הייתה נמוכה באופן משמעותי מזו של דיקון או של אפקטים קוליים אחרים, וזה פוגע באיזון הכללי של הקולות במשחק, וקצת גרע מהחוויה.
Horde Assault: הכוכב האמיתי
Days Gone Remastered מביא עימו מספר תוספות שיוסיפו שעות של משחק: ישנו מצב משחק חדש בו יש לסיים את המשחק בזמן הקצר ביותר (Speedrun) ומצב נוסף שיאתגר שחקנים מנוסים בו יש רק פסילה אחת (Permadeath), בו מוות פירושו התחלה מחדש של המשחק או מהמערכה האחרונה לבחירת השחקן, וזה דורש מהשחקנים לשחק במשנה זהירות, דבר שמכריח להישען עוד יותר על האלמנטים של התגנבות והישרדות.
אך התוספת המהנה ביותר היא ללא ספק נמצב Horde Assault. זה מזקק את החוויה הייחודית של Days Gone, בו יש לשרוד לכמה שיותר זמן התקפה של עדר, כאשר הוא מוסיף שעות חדשות של הנאה ואתגר וכולל גם נשקים שונים לרבות להביור שלא קיים במשחק הרגיל.
השורה התחתונה
Days Gone הוא משחק פעולה הרפתקה הישרדותי מהנה במיוחד. כיף לעלות על האופנוע ולחקור את העולם הפתוח של אורגון הפוסט אפוקליפטית. הסיפור – גם אם הוא לא ברמה של שאר המשחקים של סוני – מצליח ליצור עניין רב, וכיף לקלף את השכבות מעל הסיפור הטראגי של דיקון, זאת גם בזכות ערכי ההפקה הגבוהים שגורמים למשחק להרגיש כמו משחק עלילתי בעולם פתוח ולא להיפך.
אלה שפספסו את המשחק ב-2019 יוכלו לחוות את אחד המשחקים הפתוחים יותר שיש לאולפנים של סוני להציע ואלה שכבר רכשו יוכלו לשדרג במחיר מופחת כשמצבי המשחק החדשים מוסיפים עניין גם לאלה שכבר סיימו את הסיפור.
המשחק נבדק באמצעות layStation 5 Pro. הוא זמין לרכישה על קונסולת המשחקים של סוני והמחשב האישי במחיר מלא של 199 שקלים, כאשר אלה עם עותק קיים יכולים לשדרג לגרסה החדשה ב-49 שקלים.
