ספר ויקרא מספר לנו שכדי לנצח אנו זקוקים לצבא גדול, התקפי ומאמין

אנו עדים לדיון המתנהל בסוגיה הנדונה בארצנו, בעת המלחמה שנמשכת כבר קרוב ל-600 ימים: מהו הניצחון הסופי על האויב העמלקי הנתעב, חמאס? מהי המטרה הסופית? האם הכחדה טוטאלית של חמאס והיעלמותו מהעולם, או מיטוט יכולותיו הצבאיות והשבתתו, כדי שלא יפגע בנו בעתיד?

התנ"ך, בספר ויקרא שאותו אנחנו קוראים בשבתות אלה, מתכתב עם שאלות אלו: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם". הנה מחלוקת של חכמי אושא מהמאה השנייה לספירה בדיון על אודות האסטרטגיה להשבתת החיה הרעה מן הארץ: "רבי יהודה אומר – מעבירן מן העולם, רבי שמעון אומר – משביתן שלא יזוקו".

רבי יהודה מייצג את תפיסת הניצחון המוחלט, ההכרעה הטוטאלית. ואילו רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), שדמותו נוכחת בל"ג בעומר, מייצג את תפיסת ההכרעה היחסית, שאומרת שאין אפשרות להכחיד מהשורש את החיות הרעות בעולם, אלא רק לפרקן ולהשבית אותן מיכולותיהן להזיק. דומה שרשב"י קורא להקמתה של תשתית ביטחונית המתכתבת עם תפיסת הביטחון של מדינת ישראל, זו שעוצבה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, דוד בן-גוריון, ונשענת על שלושה יסודות – הרתעה, התרעה והכרעה. בשנת 2006 נוסף יסוד רביעי – התגוננות.

אך מי יעשה זאת? מי יישא על כתפיו את נטל המחויבות והאחריות ליישום תפיסת הביטחון וההתגייסות לצו השעה הדורש "וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ"? התנ"ך, בספר ויקרא, מלמדנו כיצד לעשות זאת: "וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם; וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב. וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ; וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב".

הפרשן רלב"ג (רבי לוי בן גרשום) מאיר את עינינו בצורך הקיומי, בצבא גדול ולא קטן: "כי החייל יקנה החוזק מצד הריבוי, מה שלא יימצא לחלקי החייל הנפרדים". דהיינו, היכולת לממש את ההכרעה דורשת התגייסות של צבא גדול, של כולם ללא יוצא מן הכלל, להיכנס אל מתחת לאלונקה.

ל"ג בעומר מציג לנו גם את דמותו של רבי עקיבא שהיה מנהיגו הרוחני של שמעון בר כוכבא במלחמתם כנגד הרומאים, ועליו אמר: "דרך כוכב מיעקב". החיבור לרבי עקיבא ובר כוכבא מיוצג גם בנאום יהדות השרירים שטבע המנהיג הציוני מקס נורדאו בנאומו בקונגרס הציוני השני. הוא דיבר על הצורך בעיצובו של יהודי מסוג חדש, בעל עוצמה נפשית וגופנית, שבכוחו להגשים את יעדי הציונות.

הנה, ל"ג בעומר תשפ"ה מאיר לנו באור המדורות את אתגריה של תקופתנו, וקורא לגילוי אחריות ומחויבות, להתמודדות עם החיות הרעות באזורנו, בהתגייסות כולם למלחמת המצווה – "וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ".

הכותב הוא מנכ"ל עמותת "מְלַבֵּב" וחבר הנהלת החברה לחקר המקרא.