עת השתחררתי מאשפוז באיכילוב דרשתי מעצמי לא להיות כמו כולם, לשכוח את המראות, הקולות והשיחות עם בעלי תפקידים בבית החולים. אחים ואחיות שעובדים במשמרות של 12 שעות. זו לא משמרת במשרד מול מחשב, זו משמרת קשוחה של טיפול בחולים, כל טעות היא קריטית למטופל. בנוסף לדרישות המקצועיות מצוות הסיעוד, הם חווים אלימות מילולית, שלעיתים גולשת לאלימות פיזית מצד בני משפחה של מאושפזים.
כמעט בכל בוקר נשמעות שאגות של בני משפחה שדורשים לדעת מי היו בצוות במשמרת הלילה. יש להם טענות, אולי גם מוצדקות, אין לי שמץ של מידע. אבל אחות בת כ-50 לא צריכה להתמודד עם בריונות מילולית או אחרת של בני משפחה מתוסכלים. בשביל התמודדות כזו נדרשים מאבטחים, בדיוק כמו שיש במיון, אבל במחלקות אין. בית חולים עובד במציאות עסקית, מחלקות פנימיות הן בתחתית הדירוג בתקציב. ואבטחה זה לא החוסר היחיד.
רופאים מתמחים הם אלה שמקיימים מגע רציף עם המטופלים. הם עובדים במשמרות של 26 שעות ברצף. משמרות כאלה כוללות לעיתים 3-2 החייאות, 3-2 הודעות לבני משפחה על פטירת המטופל/ת, כל השאר שיגרע. אין רופאים מומחים משעות אחר הצהריים ועד הבוקר. הכול נופל על המתמחים.
אין מצב שאין שגיאות תוך כדי המשמרת, גם אם הייתה התייעצות עם כונן. אבל אם יש נזק בלתי הפיך, או מטופל/ת ששרק/ה לסיום, אני משוכנע שיש לאיכילוב מחלקה משפטית מיומנת להתמודד עם התוצאות הטרגיות. המטופלים הרי לא הגיעו לבית החולים במצב בריאותי של רונאלדו או לברון ג'יימס. הביולוגיה של המטופלים דפוקה קומפלט, אז למה אתם מתפלאים שאלה התוצאות?
מערך הדוברות והיח"צ של בתי חולים מדווח לטיפשורת רק על הצלחות רפואיות: השתלות מורכבות, ניתוחי מוח מסובכים, בקיצור סיפורים יפים שנותנים תקווה. אין דיווח על מצוקה יום יומית בכוח אדם או באמצעים נדרשים. הציבור לא יעמוד בזה.
דוגמה מוחשית היא מחלקת עור באיכילוב. עד לסופ"ש שעבר, המטופלים במחלקה המשיכו לגור בחניון בקומה מינוס 4, כי המחלקה מיועדת לקליטת חטופים לכשיגיעו מעזה. הלוואי שכבר יגיעו, אבל תחשבו על חולה שגר בחניון. אתם מוכנים לגור בחניון שישה שבועות, גם אם אתם בריאים כמו סוסי מרוץ? כי מניסיון אישי של שבועיים, זה לא סימפטי, ממש לא.
בכל השיחות שקיימתי עם בעלי תפקידים באיכילוב, הם התריעו על מצב הרפואה הציבורית בארץ בכלל, ובאיכילוב בפרט. המדינ'ע הרי צריכה להשקיע מיליארדים בחניוקים ובמתנחלים, אין לה געלט קוידש להשקיע בבתי חולים. כל המבנים באיכילוב הוקמו בכספי תרומות. גם המחלקה לרפואה היפרברית (תאי לחץ), שהיא חדשה יחסית, מומנה מכספי תרומות של אותם מיליארדרים, שמימנו את הקמת המבנים והמחלקה הזו בבית החולים אסף הרופא.
כי יותר חשוב במדינ'ע שלנו להעביר כל כמה חודשים מאות מיליונים או מיליארדים לפוזמק של אורית "הנזל וגרטל" סטרוק (שעוד נגיע אליה בהמשך) וההתיישבות הכפרית שלה, שדואגת בין השאר ל"נוער הגבעות" (אחלה נוער. לכמה קצינים ולוחמים הרבצת היום, ילד מתוק שלי? בכמה הצתות ביישובים פלסטיניים השתתפת היום, בין התפילות לבורא עולם?).
אז אין תקצוב לרפואה. מנהלי בתי החולים מקוששים גמ"ח מתורמים כדי לפתח את המוסדות הרפואיים, כי גועליציית האפסים באגם הדרעק הופכת כסף ציבורי בסך 6 מיליארד שקל לזבל, במקום להשקיע את ה"חאווה" הגועליציונית הזו בהצלת חיים.
דיירי אגם הדרעק יודעים שאם יגיעו לאשפוז, הם לא יהיו במיטות שבמסדרון. הם יזכו לטיפול אח"ם, כי הפרופסור שמנהל כל מחלקה רפואית ידאג אישית לרווחתם. הצוות ידאג לבודד אותם בחדר פרטי, כדי לסכל אפשרות לפגוש בציבור. הרי ידוע לכל בר בי רב שהתיעוב הכי גדול אצל דייר/ת אגם הדרעק זה חס וחולילה לפגוש בציבור שמתלונן כל הזמן, ולא מעריך את עבודת הקוידש במשכן המיותר הזה.
מערכת הבריאות מזכירה לי את שלושת בלוני התצפית התקולים בעזה, את ההתייחסות לתצפיתניות בחמ"לים, את הזלזול באנליסטיות באמ"ן. כן, אנחנו לפני אסון. וכמו שאומרים אנשי מקצוע מיומנים בתחום הרפואה – רק אסון ידרוך את המערכת. אם מישהו זוכר מתי התקיים בגועליציית האפסים דיון על מצב מערכת הבריאות בקדנציה הנוכחית, אני מבקש שיזכיר גם לי. רק כי אני כבר חצי דמנטי, אז אני זקוק לאזכורים על אירועים שלא היו.
שוחררתי לאשפוז יום בקופת חולים, אבל אין דבר כזה. זה סתם מושג בלי משמעות, פשוט כמו להכיל תכולה של כוס מים בכף היד. אי לכך ובהתאם לזאת, כיפוש מינתה את עצמה לאחות רחמנייה, עברה השתלמות בחבישות, והיא עושה יופי של עבודה. אומנם היא מתבוננת בהנחיות שרשמה לעצמה, בכל טיפול, אבל ככה היא תמיד, ממזערת טווח לטעויות. "כיפוש, סחתיקה, יש עלייך. את חובשת יותר יפה מהאחיות במחלקה. בעיקר הפונפון ברשת, זה משהו, כפרע. אולי היית צריכה להיות אחות מוסמכת".
"רופאה, מאמי. הייתי צריכה להיות רופאה. הייעוד שלי היה לטפל באנשים. יש בי את זה, חבל שבצעירותי לא חשבתי על זה". אמרתי לה שנתקדם לאט בסולם הדרגות. לעת עתה היא מתאמנת ברפואה בצ'אט GPT, אין לי בעיה עם זה, כל עוד היא לא מביעה חוות דעת. "את יודעת, רופאה צריכה סבלנות למטופל, בטח אם הוא מאותגר טכנולוגית. אבל כשאני כותב לך שאני צריך טופס 17 לביקורות בבית החולים, או מונית מגט טקסי, את פותחת לי אפליקציות של מכבי ושל גט. מה את רוצה שאני אעשה איתן בדיוק?".
היא אפילו לא חייכה. "אני רוצה שתשתמש בהן. כתבתי לך איך מזמינים מונית, ואיך מזמינים טופס 17. אבל אתה משתבלל, כי נוח לך שאני עושה את זה. אבל יש לי עוד עיסוקים כמו עבודה, גיא, לטפל בך. אתה לא בבית חולים, שוכב במיטה, לוחץ על זמזם ומגיע סיוע. אגב, את הקטע של הזמזם, אני זוכרת שלמדת במהירות שיא".
כן, זה המצב. חמלה יצאה מהאופנה, זה מה יש. אבל כשצריך אני לומד הכול. אני כבר שפיץ בהזמנת מוניות, ואני כבר מתבונן באפליקציה של מכבי. יש שם יותר מדי אפשרויות בשביל הסבלנות המועטה שלי, אבל אני אצלח גם את המשוכונת הזו.
השבוע שחלף היה חראגיל. אין עדיין עסקה להשבת החטופים, יש ימבה קשקשת ברשת, אבי האומה עושה כל שביכולתו כדי לשרוד את פגרות הקיץ, הסתיו, האביב והחורף. זה קורה כמובן תוך כדי השמדת ערך של מה שהייתה כאן חברה הומוגנית פחות או יותר, מדינ'ע שלא נלחמה שנתיים, בואכה הקמת מחנה ריכוז לעזתים, במסווה של עיר הומניטרית. בשביל החלום הזה, יש לסמוצ'קנע גרנד-מייזר 10 מיליארד שקל, אם צריך הוא ימצא גם 30 מיליארד.
כמובן שהציבור שמח לשמוע על מעצרה של המתנקשת לכאורה באבי האומה. היא בת 70, אולי מצאו בביתה אמל"ח שכולל מטולי נ"ט, כטב"מים משוכללים, עם יכולת נשיאה של חצי טונה חומר נפץ, ורובי צלפים של הימ"מ עם טווח דיוק של 1,200 מטרים. כן, כן, המפגינה הזו מסוכנת מאוד, כי היא חולה במחלה סופנית. שאפו והרבה כבוד ל-ל-ש-כ-ה של אבי האומה ולכוחות הביטחון שסיכלו את ההתנקשות. אם היו קצת באבא-בובות ציונים שמגבים אותה, ומכריזים דין רודף על אבי האומה, השב"כ לא היה מתערב. חסות רבנית זה כוח עליון. ראינו את זה לפני 30 שנה.
במקביל למאמץ של בחורינו האמיצים בקטאר להגיע לעסקה שתאפשר את השבת החטופים הביתה, הימין הפסיכי, שאבי האומה מגדיר אותו כימין ממלכתי, עושה את המרב כדי לסכל כל אפשרות לעסקה – כל עוד זו אינה כוללת כיבוש מלא של רצועת עזה, גירוש תושביה ויצירת מפעל התנחלויות משיחי ומופרע לחלוטין, במימון הכסף הציבורי.
בעזה הקומנדו של אלוהים יסלול כבישים ברמה של מסלולי פורמולה 1, יקים עשרה בתי חולים יוקרתיים, 400 בתי כנסת, 1,400 מקוואות ועוד אלף בתי מדרש. להזיות האלה תמיד יימצא כסף. לשקם את תשעת היישובים שנחרבו, אין כסף. כי התושבים שם לא מספיק ציונים בשביל קומנדו משיח, שחבריו משוכנעים שהם נרצחו ו/או נחטפו משום שלא הקפידו על מצוות, או רקדו מול פסל במסיבת הנובה.
כלום מזה לא יקרה, זה ברור לכולנו. אבל אבי האומה נותן להם ליהנות מההזיות. כל עוד הם מפנטזים, הוא שולט. קל להבין את המגמה הזו, כאשר ה-ל-ש-כ-ה מאפשרת למירי "המחוננת חצי קלאץ'", לפזר פנינים של שטויות בראיונות ופודקאסטים.
"לא יהיה סיום למלחמה. מתי יהיה סיום למלחמה? כשנשיג את שתי המטרות שלנו: השבת החטופים, ושלא יישאר חמאס, עם יכולות שלטוניות ומבצעיות. אנחנו בעד עיר הומניטרית, וגם ממשל צבאי, כי צריך להפריד את האוכלוסייה מחמאס. הם לא יוכלו לצאת ולהיכנס מהעיר הזו". הבלה-בלה של המחוננת עוד ממשיך ורצוף אמירות על גבול החרפה האנושית, כאשר מדובר בחברת הקיבינימט הביטחוני-מדיני.
אם האישה הזו משפיעה על עתיד ילדינו ועל עתידנו, חבל"ז לנו. אני זוכר את ה"מחוננת חצי קלאץ'" בנסיעה לטורקיה, בעת שהייתה שרת הספורט. היא דיברה אנגלית ברמה של ילד בכיתה ד'. אני מקווה שהיא רכשה כישורי שפה מאז, כי היא מטיילת הרבה בעולם. אבל היא לא משקיעה זמן בקריאה ובהקשבה למה שקורה באירופה – בגלל ההזיות שלה ושל חבריה בגועליציית האפסים.
הביטחון שהגועליצייה שואבת מדונלד, הנכד של פרידריך הגרמני, נתקל במחסום החוקה האמריקאית. דונלד יעזוב את הבית הלבן בעוד שלוש וחצי שנים. לטירוף יש מועד סיום, נכון לעכשיו, אלא אם הנכד של פרידריך יבצע הפיכה בארצו. מה יקרה אז באמריקע, אין לי מושג. אבל אירופה תסגור איתנו חשבונות, על השטויות של ה"מחוננת" ועמיתיה, שבסך הכול רוצים לארגן לעצמם המשך סידור עבודה. אין שם אג'נדה, יש שם רק סידור, עם חיתוכים קטנים בפינות של עוגת השלטון, בשביל חברי מרכז.
המחוננת ושאר המחוננים בליכוד עוד לא הפנימו שאין לנו במה לאיים על חמאס. אין להם בעיה למות, בכל דקה נתונה. אין להם אופציות אחרות. קנדה ואוסטרליה כבר נתנו ברקס. המדינות האלה תיקחנה רופאים, לא מחבלים. והרוב המוחלט בעזה מתפרנס מטרור, מלהיות מחבלים, תומכי טרור. כי מי שלא תומך, נרצח. ולעשות עסקאות עם חמולות שהן ארגוני פשע וטרור, שגם החזיקו בחטופים, דומה בדיוק לתמיכה הישראלית בחמאס. החמולות יתהפכו עלינו, יפגעו בנו, וזו תהיה מלחמה ללא מועד סיום, גם בעוד עשור.
הנתון היחיד שלא ישתנה כאן זה שהחניוקים לא יתגייסו למאמץ המלחמתי, התעסוקתי (גברים) והחינוכי. הם יקפידו על הנצחת הבורות, בלי לימודי ליבה וציונות, כך שגם בעוד 15 שנה יריבו כאן על חוק גיוס.
הידיעה שעשתה לי את השבוע היא החתימה של מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, על צו שאוסר על אזרחים להסתובב רעולי פנים ביו"ש. זהו, נגמרה הקרחנה של נוער הגבעות ושאר המחבלים היהודים. הצו אמור להוסיף כלים לאכיפה נגד פשיעה לאומנית וטרור יהודי. מי שייתפס רעול פנים, ייאסר לחצי שנה. מזל שיש לנו את אלוף הפיקוד, כי שר ביטחון אין לנו. ישראל כ"ץ ביטל מעצרים מנהליים של מחבלים חשודים בטרור יהודי, שמדרבן מחבלים פלסטינים לצאת לפיגועי טרור.
התמונה שגרמה לי לצחוק בקול רם הייתה מצעד הצדעה לחתן בר מצווה שאביו תומך ומחבק את יחידת המסתערבים של מג"ב. מעניין מי נתן את ההוראה למסתערבים לפנות זמן כדי להגיע לאירוע, כאילו הילד הוא בנו של שליט קוריאה הצפונית, שמכור למצעדים צבאיים של לוחמים רעולי פנים.
היה תחקיר בלשכה של פיתהמר בן גביר? אין לי מושג. אבל אם זה קרה אצל הפילנתרופ הזה, זה יקרה גם אצל נדבנים אחרים. בכל מקרה פיתהמר הצהיר שהוא מחבק את הלוחמים. זה מה שקורה כאשר עבריין סדרתי, שנמצא כבלתי כשיר לשירות צבאי (וטוב שכך הוחלט), אחראי על ביטחון הפנים בישראל. כל עוד הוא בתפקיד אנחנו בתוך אסון.
עדיין פיתהמר. 125 קורבנות בחברה הערבית בשבעה חודשים וקצת. אנחנו בדרך לעבור את ה-200, לפחות. אצל פיתהמר לא מגיבים. המפכ"ל דני לוי הודיע שהוא מקיים דיון בסוגיה. נו, אין עליו, מפכ"ל-על. הבעיה מתחילה מהמציאות שלפיה ארגוני פשע בחברה הערבית מתייחסים לדני לוי ולבוס שלו כאל ליצנים עצובים, הם לא רואים אותם ממטר רץ. כאשר ארגוני הפשע האלה יהפכו למפלצות חסרות שליטה, כמו החמולות בעזה, ויתחילו לחסל גם יהודים בסיטונות, פיתהמר יאשים את היועמ"ש. גם אם מדובר ביועמ"ש שנכון לעכשיו עוד לא סיים את בחינות לשכת עורכי הדין.
הטבח בדרוזים בסוריה עלול לגרום לשבר עמוק עם החברה הדרוזית בישראל. אני שומע מדרוזים ישראלים שזה רק עניין של זמן להתלקחות איומה. יש אלפי אזרחים דרוזים עם ניסיון קרבי, כולל ביחידות עילית. הם חמושים ומיומנים, ואין להם שום בעיה לעבור את הגבול במספרים מפחידים כדי לעשות שם סדר ולהגן על בני משפחתם. אנחנו, היידעלך, רגילים להפקיר את מי שמקריב את חייו בשבילנו. יש את הכורדים, יש את צד"ל, ועכשיו הדרוזים. בכל אלה הקפדנו לבגוד בחלוף השנים, ואפשרנו לטורקים, ללבנונים ולסורים לסגור חשבון עם הרבה דם. אין מקום לאופטימיות.
לאורית "הנזל וגרטל" סטרוק אין שום בעיה מוסרית לבזבז את החטופים החיים בעזה. גם החטופים המתים לא מעניינים אותה. היא רוצה מלחמה אינסופית. "לצאת לקרב הכרעה. חטופים ייפגעו? יכול להיות. צריך להשתדל מאוד שלא, אבל יכול להיות שכן. נכון, יכול להיות שכן", היא אמרה בריאיון לקול ברמה. היא סיפרה שהיא מתפללת עליהם יומיום במערת המכפלה.
אז הנזל וגרטל, פיתהמר בן גביר, סמוצ'קנע גרנד-מייזר, שמחה רוטמן וכל הערימה שלכם, עוד לא לקחתם אחריות על שבעה באוקטובר, האשמתם את כל העולם ואשתו, מג'ו ביידן ועד יואב גלנט, שכן לקח אחריות, וכמובן גם את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. עם טיפוסים כמוכם באגם הדרעק, אין שמץ של סיכוי לאחדות במדינת ישראל. גדלנו כאן על "תדע כל אם עברייה", של בן-גוריון, על אתוס ומיתוס שלא מפקירים לוחמים ואזרחים בשטח. אבל זה היה ממש פעם, נורא מזמן.
נ.ב. בועז ביסמוט מונה כיו"ר ועדת החוץ והביטחון. אין לו שום כישורים לג'וב הזה. זה גדול עליו ב-200 מידות. את שירותו הצבאי עשה כקצין אקדמאי במרכז המידע במחלקת אמל"ח בחיל הים. עכשיו הוא יידרש לפקח על ביטחון המדינה: צה"ל, השב"כ, המוסד ועוד ארגונים חשאיים.
בוועדת החוץ והביטחון יושבים רמטכ"לים, אלופים במיל' ותא"לים במיל'. אין גבול לשרלטנות? אני למשל הייתי מתבייש להציג מועמדות לג'וב כזה. להיות סנג'ר של אבי האומה לא מכשיר אותך לטפל בסוגיות הרות גורל. המשימה שלו היא לחוקק חוק השתמטות, שישאיר את אבי האומה בשלטון. זה יהיה לדיראון עולם על ראשו ועל ראשי שותפיו להונאה הזו. חבל"ז לנו.
