"זה שארצות הברית לא יכולה להשמיד את מתקני הגרעין של איראן, זה שקר, והם יודעים זאת", אומר היום (רביעי) בראיון ל"מעריב" פרופסור אמציה ברעם מאוניברסיטת חיפה, וחושף את המניפולציה האיראנית מאחורי ההצהרות הרועמות של שר החוץ עבאס עראקצ'י.
"ההסבר האיראני לפיו ארצות הברית מבינה שאין לה היכולת הצבאית לחסל את הגרעין האיראני מופנה בעיקר פנימה, ומטרתו לחזק את יוקרת המשטר מבית. זה גם חלק מהמלחמה הפסיכולוגית שלהם נגד ארצות הברית ונגד ישראל", מסביר ברעם את הרטוריקה האיראנית. אך בעוד הדיפלומט האיראני מתהדר בכוח ההגנה וההרתעה של ארצו ומציג את אמריקה כחסרת אונים, המציאות מורכבת הרבה יותר.
"מה ששר החוץ לא אמר, וזאת האמת והוא יודע אותה, שיש סיכוי סביר שארצות הברית תסכים שהם ימשיכו להעשיר אורניום. זאת, לא בגלל שארה"ב איננה מסוגלת להשמיד את המתקנים, אלא מפני שהיא איננה רוצה מלחמה". מאחורי ההצהרות הכוחניות האיראניות מסתתרת הבנה עמוקה של המגבלות האמריקאיות. "אמריקה יכולה להשמיד את המתקנים הגרעיניים של איראן, אבל היא רוצה מאד להימנע מכך. האיראנים מבינים זאת, והם יודעים גם מדוע", מציין ברעם.
הסיבה היא כפולה: "ראשית, טראמפ לא מעוניין במלחמה, שכן הוא רוצה להציג עצמו כאיש שהביא שלום, לא כמי שהביא מלחמה, ובחוג שסביבו יש בדלנים אמריקאיים שלוחצים להתרחק ממעורבות עמוקה מדי במזרח התיכון. הם אלה שהשפיעו עליו לסיים את המעורבות הצבאית נגד החות'ים". שנית, "תקיפה נגד איראן יכולה לגרום לאיראן לפגוע בתעשיית הנפט של מדינות המפרץ, בעלות הברית של אמריקה".
האיראנים משחקים בחכמה במשחק הדיפלומטי הזה. על ההצעה האמריקנית "המעורפלת" שעליה דיבר עראקצ'י, ברעם מפרש: "הם קיבלו הצעה אמריקנית מעורפלת לגבי העשרת אורניום, שמרמזת שאמריקה מוכנה לגלות קצת גמישות". העמימות הזו אינה מקרית – היא מאפשרת לשני הצדדים לפרש את ההצעה בהתאם לאינטרסים שלהם.
התחזית של ברעם מדאיגה במיוחד: "הסיכויים לכאן או לכאן כמעט שווים, אבל יש אולי קצת יותר מ-50% סיכוי שיהיה ויתור אמריקאי בעניין ההעשרה. זאת מפני שטראמפ ממש לא רוצה מלחמה". אם טראמפ אכן יסכים להעשרת אורניום איראנית, גם אם בפיקוח הדוק וברמה שהוסכם עליה בהסכם המקורי מ-2015, "אז הוא בעצם לא משנה הרבה ממה שעשה אובמה. הבעיה שלו היא שחשוב לו מאד להראות הישג לעומת אובמה". עם זאת, אומר ברעם, "המציאות הגיאופוליטית, רצונו להיות משכין השלום והלך הרוח בממשל שלו, כל אלו עלולים לכפות עליו מסלול דומה לשל אובמה".
בנוגע לטענה האיראנית שהעולם מכיר בזכותם להעשיר אורניום, ברעם מסביר: "נכון שבהסכם של 2015 המעצמות הכירו בזכותם זו, אבל באזור שלנו לא כך הדבר וכרגע גם ארצות הברית איננה מקבלת זאת. אבל שר החוץ האיראני צודק בכך שמלבד ישראל, ועדיין גם ארצות הברית, כולם מוכנים להשלים עם זה, בתנאי של פיקוח על אחוז וכמות ההעשרה, ובלבד שלא תהיה מלחמה".
המדינות באזור, למעט ישראל, "בוודאי שאינן רוצות מלחמה, ובמיוחד מפיקות הנפט הגדולות". זהו הבסיס האסטרטגי עליו איראן בונה את מדיניותה. את הקשיחות האיראנית בעניין ההעשרה מסביר ברעם: "המנהיג העליון יסכן מאד את מעמדו אם יסכים לחיסול מערך ההעשרה האדיר, מה שיחסל את מעמדה של איראן כמדינת-סף גרעינית. איראן כבר השיגה ויתור בינלאומי על חיסול מערך הטילים שלה. האם תשיג גם ויתור כזה על חיסול מערך ההעשרה?".
