החיסול הראשון שביצע המוסד היה של ואאל עאדל זועייתר, שזוהה בתור אחד מראשי "ספטמבר השחור" באירופה ועבד בשגרירות לוב ברומא. הוא נורה למוות בלובי של בניין מגוריו בבירה האיטלקית שבועות ספורים לאחר מתקפת מינכן.
תומכיו טענו שהוא היה איש רוח פלסטיני, זוהה בטעות כמחבל ולא היו לו קשרים לטרור. אך כבלי "קילוואט" מראים ששירותי הביטחון המערביים מסרו מידע לישראל בכמה מקרים שהראה שזועייתר בן ה-38 סיפק נשק ותמיכה לוגיסטית ל"ספטמבר השחור".
היעד השני היה מחמוד אל-חמשארי, נציג של אש"ף בצרפת, שנהרג מפיצוץ מטען בדירתו בפריז בדצמבר 1972. חמשארי הופיע אף הוא בכבלי "קילוואט", שתיארו את פעילותו הדיפלומטית וגיוס הכספים שלו, אך טענו שהוא גם גייס תאי טרור.
לפי הכבלים, חיסול שבוצע בפריז ביוני 1973 של איש לוגיסטיקה מרכזי בתכנון הפיגועים של "ספטמבר השחור" והחזית העממית לשחרור פלסטין, שבסיסו היה אז בלבנון, נעזר רבות ברשויות השווייצריות.
מוחמד בודייה, ותיק מלחמת העצמאות של אלג'יריה נגד צרפת, שהעמיד את ניסיונו כמפעיל סמוי לרשות ה-PFLP ו"ספטמבר השחור", היה אחת המטרות המרכזיות של של המוסד. בודיא תכנן שורה של פיגועים, כולל ניסיון כושל לפוצץ מלונות בישראל והרס חלקי של מסוף נפט איטלקי. התקפות אחרות כוונו נגד פליטים יהודים שנמלטו מברית המועצות ונגד שגריר ירדן בלונדון.
בודייה, שהיה גם מחזאי ובמאי תיאטרון, אותר על ידי המוסד לאחר שגורמי מודיעין שווייצריים מסרו פרטים על מכוניתו שנמצאה בפשיטה על בית מסתור בז'נבה. יחידה של המוסד עקבה אחר הרכב והרגה את בודייה באמצעות מוקש ברחוב פריזאי.
"איני בטוחה שקמפיין החיסולים הישראלי היה יכול להתבצע ללא המידע הטקטי מסוכנויות המודיעין האירופיות," אמרה גוטמן, שתפרסם את מחקרה בספר בהמשך השנה. "המידע הזה היה ללא ספק בעל ערך רב. עם זאת, לא פחות חשוב עבור המוסד היה הידיעה שיש להם תמיכה שבשתיקה מצד אותן סוכנויות".
