כבר שנים שההתחממות הגלובלית נמצאת בכותרות ומטרידה את העולם, עכשיו לראשונה מתחילה ישראל להיערך לפגיעות בחיי אדם: משרד הבריאות הכין תוכנית מקיפה להתמודדות מערכת הבריאות עם שינויי האקלים, על רקע העלייה החדה בגלי החום, ההצפות והשריפות הפוקדים את העולם וגם את ישראל.
במשרד מזהירים ששינויי האקלים כבר אינם תרחיש עתידי אלא מציאות עכשווית שמובילה לפגיעות בריאותיות חמורות: עלייה בהתקפי לב ושבץ מוחי, החמרה באסתמה ומחלות ריאה, סיבוכי היריון והפלות, מחלות זיהומיות חדשות, והשפעות עמוקות על בריאות הנפש. כחלק מהתוכנית, ימונה בכל בית חולים וקופת חולים "ממונה אקלים" שיעבור הכשרה ייחודית החל מחודש דצמבר הקרוב.
ישראל נמצאת באזור רגיש במיוחד לשינויי אקלים, אגן הים התיכון, שנחשב מהנפגעים הקשים ביותר בעולם. בשנים האחרונות כבר חוותה המדינה גלי חום ממושכים, בצורות, הצפות ושיטפונות. לפי נתוני משרד הבריאות, מאז שנות ה־50 עלתה הטמפרטורה הממוצעת בישראל ביותר מ־1.5 מעלות צלזיוס, נתון שמגדיל באופן דרמטי את הסיכון לפגיעות בריאותיות.
ההשלכות הבריאותיות נוגעות כמעט לכל מערכות הגוף. עומס חום כבד מעלה את שיעור האשפוזים בשל מחלות לב וכלי דם, מגביר את הסיכון לשבץ מוחי ולהתייבשות, ומקצר את תוחלת ההיריון תוך הגדלת שיעור ההפלות והלידות במשקל נמוך. מחקרים בישראל ובעולם מצאו קשר מובהק בין זיהום אוויר הנגרם מסופות אבק או שריפות, לבין עלייה בהתקפי אסתמה ובהחמרת מחלות ריאה חסימתיות. שינויי האקלים מייצרים גם כר פורה להתפשטות מחלות חדשות. כך למשל, התפרצות העכברת בישראל בקיץ 2018 הייתה קשורה לשנים של בצורת, ואילו יתוש הנמר האסייתי שהתפשט בארץ עלול להביא עמו נגיפי דנגי וזיקה.
במשרד הבריאות מדגישים ששינויי האקלים אינם משפיעים רק על הגוף הפיזי. מצבי חירום אקלימיים כמו שריפות, שיטפונות וגלי חום מובילים גם לפגיעה נפשית קשה: חרדה, דיכאון, פוסט טראומה ועלייה בתחושת חוסר הביטחון הקיומי. שילוב של מצוקה כלכלית ופגיעה בתשתיות בריאותיות עלול להעצים את התמונה המדאיגה.
כדי להתמודד עם המציאות החדשה גיבש משרד הבריאות תוכנית היערכות שנבנתה במשך כשנתיים בשיתוף משרדי ממשלה, חוקרים, ארגוני חברה אזרחית ונציגי ציבור, ומושתתת על שבעה צירי פעולה מרכזיים. הראשון שבהם הוא הקמת תשתית ארגונית: מינוי אחראי אקלים בכל מוסד רפואי, שירכיבו יחד רשת לאומית בהובלת המשרד. השני הוא מעבר למערכת בריאות ירוקה, תוך צמצום פליטות גזי חממה ואימוץ טכנולוגיות חסכוניות באנרגיה. שלישי, היערכות לאירועי חירום אקלימיים ותרגול צוותים למצבי קיצון.
התוכנית החדשה מתייחסת גם לשינויים בתזונה ובביטחון התזונתי: משרד הבריאות מתכוון לעודד מעבר למזון מבוסס צומח במוסדות, להנגיש מזון בריא לאוכלוסיות מוחלשות, ולמנוע חסרים תזונתיים הנובעים מהתפלת מים דלי מינרלים. במקביל יושם דגש על תכנון סביבתי הכולל הצללת ערים, שיפור איכות מי ים התיכון, והתאמות בתשתיות למניעת נזקי חום. תחום נוסף הוא מחקר וניטור, שיכלול פיתוח מאגרי מידע שיאפשרו לזהות תחלואה הקשורה לאקלים בזמן אמת. במשרד ישימו דגש גם על הגברת מודעות הציבור לסכנות בריאותיות ולהרגלים שיכולים לצמצם את הנזק.
איום נוסף שמשרד הבריאות מבקש להתמודד איתו הוא העלייה בפליטות הפחמן של מערכת הבריאות עצמה. על פי נתוני האו"ם, מערכות בריאות ברחבי העולם אחראיות על כחמישה אחוזים מפליטות הפחמן הגלובליות. בישראל, שבה המערכת הרפואית גדולה ומפותחת, הנתון דומה ולכן הוחלט על הקמת ועדת היגוי שתגדיר קריטריונים למערכת בריאות ירוקה ותעודד שימוש באנרגיה מתחדשת, צמצום בזבוז מזון במוסדות רפואיים, והתייעלות כללית שתקטין את טביעת הרגל הפחמנית.
במקביל להיערכות המקומית, ישראל מצטרפת ליוזמות בינלאומיות. ארגון הבריאות העולמי הגדיר את שינויי האקלים כמשבר הבריאות הגדול ביותר של המאה ה־21, והציב יעד לצמצום הפליטות במערכות הבריאות עד לאיפוס מוחלט באמצע המאה. משרד הבריאות הישראלי משתתף באופן פעיל בוועידות האקלים הגלובליות ומקדם שיתופי פעולה עם מדינות אחרות.
החלק המורכב ביותר בתוכנית מתייחס לאוכלוסיות בסיכון: קשישים, ילדים, נשים בהיריון וחולים במחלות כרוניות. קבוצות אלו רגישות במיוחד לגלי חום ולזיהומי אוויר. כך למשל, מחקר שבחן נתוני אשפוזים בישראל בין השנים 2010 ל־2020 מצא שבימי חום קיצוני חלה עלייה ניכרת באשפוזים בשל מחלות לב וכלי דם, במיוחד בקרב נשים ובני 70 ומעלה. לכן מתכוון המשרד להנחות את הצוותים הרפואיים לאתר בזמן אמת מטופלים פגיעים ולפעול למניעת סיבוכים.
הציבור צפוי להיחשף גם למסעות הסברה נרחבים: במשרד מתכננים להגביר את המודעות לחשיבות השתייה בגלי חום, ההגנה על נשים בהיריון, זיהוי סימני התייבשות אצל קשישים, ושימוש באמצעי מיגון כמו מסכות בימי סופות אבק. בחודש אוקטובר הקרוב תושק התוכנית באופן רשמי באירוע שיתקיים בבית הנשיא, ובדצמבר יתחילו ההכשרות לממוני האקלים הראשונים. ההשקעה בתקצוב כבר החלה, והמשרד רואה בתוכנית יעד אסטרטגי מהמעלה הראשונה.
למרות שמדובר בצעד חשוב, במשרד הבריאות מדגישים שהמערכת לבדה לא תוכל להתמודד עם משבר האקלים. "התחממות כדור הארץ היא איום בריאותי מיידי" אמרה ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד, "התשובה אליו חייבת להיות בשילוב ידיים עם משרדי ממשלה אחרים, עם הרשויות המקומיות ועם הציבור הרחב. משרד הבריאות עובד על התוכנית כבר חודשים ארוכים בהשקעה של מיליונים כדי להתמודד עם המשבר הגלובלי שמחריף בקצב מגביר וגובה חיי אדם".
