ההגנה על המצוק בנתניה, למשל, היא פרויקט שוברי הגלים הגדול ביותר שמקודם בארץ, והוא כולל הקמה של 12 שוברי גלים מחוף סירונית דרומה עד לחוף לגון והזנת חול לצורך הרחבת רצועת החוף. הפרויקט שהחל באפריל 2021 מתפרש על פני כ-3.5 ק"מ של רצועת חוף. במסגרת שלב א', בקטע הצפוני של הפרויקט הושקעו כ-100 מיליון ש"ח, שכללו הקמת ששה שוברי גלים והזנת חול בהיקף של 200 אלף מ"ק לצורך הרחבת החופים ועתה נדרש לאשר את התקציב שיאפשר להוציא לפועל את שלב ב' ובניית שוברי הגלים הנוספים.
לביא מדגיש: "אנחנו חיים מנס לנס, ואי אפשר לסמוך על נסים. המצוקים שלנו לא מחכים וזה עלול לעלות בחיי אדם. ההתמודדות עם הקריסה היא אחריות משותפת של כולם – של הממשלה ושל הרשויות – ורק פעולה מהירה ותקציבים מתאימים יאפשרו לנו לעצור את התהליך ולהבטיח חופים בטוחים ויציבים לדורות הבאים. הפער היחיד כיום למימוש הפרויקט הלאומי לייצוב המצוק החופי הינו תקציבי. חייבים להתכנס להחלטת ממשלה בהקדם".
הוא מציין כי החברה נמצאת כעת בשלבי סיום של פרויקטים קודמים, וכי בימים אלה מגובשת תוכנית כוללת להגנה ימית ויבשתית לכל אורך רצועת המצוק – הכוללת שלבים, תקצוב ומימוש. זאת על מנת להתחיל בתכנון כבר השנה.
סל הפרויקטים של "שלב ב'" הנמצא כיום בדיוני תקצוב מול האוצר לקראת אישור הממשלה, כולל בצד ההגנות הימיות בניית שוברי גלים נוספים גם לאורך מצוקי החוף של אשקלון והרצליה והגנות ימיות "רכות" יותר בבת ים, בית ינאי ובפארק הלאומי אשקלון.
החברה בוחנת גם פתרונות טכנולוגיים וסביבתיים כמו ריף טבעי בבנייה מלאכותית, צמחייה חופית ועשב ים לייצוב החול, ששומרים על המשאב הימי. ההגנות היבשתיות המוצעות כוללותמסלעות, רשתות, צמחיה וניקוז לאורך החופים שבתחום הרשויות השונות.
