בירושלים התקיימה היום (שלישי) ישיבה מיוחדת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת, בראשות ח"כ גלעד קריב (העבודה), לציון יום הסטודנט. המוקד: העלייה המדאיגה באירועי אנטישמיות ברחבי הקמפוסים בעולם – בעיקר מאז תחילתה של מלחמת "חרבות ברזל". הנתונים הקשים שהוצגו בוועדה מצביעים על מגמה עולמית הולכת ומחמירה: סטודנטים יהודים חשים איום ממשי רק בשל זהותם.
לפי נתוני משרד החוץ, חלה עלייה של 477% באירועים אנטישמיים בארה"ב בשנת 2024 לבדה. באירופה – מספר האירועים זינק לפי שישה. התאחדות הסטודנטים הארצית הוסיפה: רק כ-20% מהמקרים הללו מדווחים. בפועל, היקף האנטישמיות גדול בהרבה. "הפחד גורם לצעירים להוריד כיפות, להסתיר את המגן דוד ולחדול לדבר עברית", סיפרה לירון ברונר, סטודנטית ישראלית הלומדת בארה"ב.
"מדובר בארגונים מתואמים, לא רק פרטים ספורדיים"
ח"כ גלעד קריב התריע: "האנטישמיות בקמפוסים אינה ספונטנית – אלא תוצאה של פעולות מכוונות, ממומנות ומאורגנות היטב, לעיתים על ידי גופים בינלאומיים. ההנהלות האקדמיות לא מספקות את ההגנה הראויה לסטודנטים היהודים. מדובר באובדן של תחושת הביטחון הבסיסית".
הוועדה הדגישה כי אחת המטרות המרכזיות של מדינת ישראל כעת היא לחזק את תחושת השייכות וההגנה של יהודי התפוצות, ולחזק את מעמדם של סטודנטים יהודים ברחבי העולם. קריב הדגיש גם את הצורך להיאבק בשינויים בחוק השבות: "אסור לצמצם את הגדרת הזכאות לעלייה. דווקא בשעה הזאת – עלינו לחבק ולא להדיר".
מאבק בין כותלי האקדמיה – גם נגד מרצים
מהדיון עלה כי לא רק סטודנטים הם יעד לאנטישמיות, אלא גם סגל יהודי במוסדות להשכלה גבוהה. אנשי סגל מדווחים על הדרה, על עיכובים בקידום מקצועי, ועל סביבה עוינת.
דני דיין, יו"ר הנהלת יד ושם ונשיא IHRA מטעם ישראל, התריע: "מתפתחת תיאוריה אקדמית חדשה הקוראת, במובלע או במפורש, להשמדת מדינת ישראל. אסור לנו להסכים לכך. צריך לפעול לפיטורי מרצים שקוראים להשמדת מדינה ריבונית".
התארגנות יהודית עולמית – ואוזן קשבת ממשלתית
ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) טענה כי "סטודנט יהודי הופך לנציג ישראל בעל כורחו. עלינו להעניק לו כלים, ביטחון ותמיכה". גם ח"כ משה טור-פז חיזק את הדברים: "זהו שדה קרב נוסף – לא פחות חשוב מזה שבחזית".
סיון קורן, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, קראה לכל האוניברסיטאות בעולם לאמץ את הגדרת האנטישמיות של IHRA: "היא מאפשרת לקיים שיח פתוח אך קובעת קווים אדומים נגד שנאה". לדבריה, ההתאחדות פיתחה ערכות הסברה והדרכה משפטית לסטודנטים.
גם בחזית הבינלאומית המאבק נמשך. ג'וליאן סיגל, מתאמת המאבק באנטישמיות של ממשלת אוסטרליה, סיפרה: "יש לנו אתגרים ייחודיים, אבל אנחנו פועלים. ממשלת אוסטרליה ביצעה חקירה פרלמנטרית והחלה בהדרכות מרוכזות לסגלים אקדמיים. אנחנו מתמודדים גם עם פעילות של ארגונים פרו-פלסטיניים שפועלים בגלוי – ולעיתים מתחת לרדאר".
דרישה למענה אכיפתי – לא רק הצהרתי
שרון רפפורט פלגי ממשרד החוץ, הדגישה כי "ישראל מציפה את הסוגיה בכל מפגש עם גורמים רשמיים ברחבי העולם. לא מספיק להכיר באנטישמיות – נדרשים מנגנוני אכיפה אפקטיביים". אילון לוי, לשעבר מסביר מערך ההסברה, הדגיש כי "מדובר באידיאולוגיה אנטי-ציונית מתוחכמת הלובשת מסווה של אקדמיה. זוהי אנטישמיות בתחפושת".
שירה גודמן, סגנית נשיאת הליגה נגד השמצה (ADL), הציגה נתונים קשים: "66% מהסטודנטים היהודים בצפון אמריקה מרגישים לא בטוחים. מוסדות האקדמיה אינם מגנים עליהם".
קריאה לפעולה
לקראת סיום, קרא ח"כ קריב לכל הגורמים לפעול בשיתוף פעולה חוצה מגזרים: "אני מבקש מהתאחדות הסטודנטים לשלוח לוועדה תוכנית אופרטיבית. אנחנו נמשיך בדיונים ונצרף קולות נוספים. החזית הזו – היא חזית לאומית". סטודנטים יהודים ברחבי העולם מצפים למענה. ככל שהמציאות תמשיך להשתנות, הצורך בתגובה מהירה, חכמה ומלוכדת – רק יגבר.