בשנת 2015, עם סיום לימודי התואר הראשון בעיצוב אופנה בשנקר, מילס "עשתה דברים" כדבריה. "עבדתי אצל גדעון אוברזון, גם אצל גליה להב. מיד אחרי ניגשתי ללמוד תואר שני בלימודי תרבות באוניברסיטת תל אביב", היא מוסיפה, "מתוך מחשבה שאני עתידה לכתוב על אופנה, או ליתר דיוק לחקור אופנה. הצד האקדמאי היה הפאשן האמיתי שלי".
אז לא באמת תכננת לפעול כמעצבת אופנה?
"זה לא שלא תכננתי, אלא שלא האמנתי באופנה ישראלית".
תסבירי.
"אני בהחלט מאמינה ביכולת שלנו (הישראלים) לעצב אופנה ולהביא איזושהי בשורה לעולם. אבל עצם זה שלא מתקיימת כאן תעשייה יצרנית, זה משהו שמעכב את האפשרות שלנו להתפתח גם ברמה העיצובית".
"עם זאת זה לא עצר בעדי מלהקים עסק, כן?!" היא מצחקקת וממשיכה: "בשנת 2017 הקמתי מותג משלי ביחד עם שותפה (שלמדה איתי בשנקר). עשינו עונה אחת ומהר מאוד התייאשתי. לא הבנתי דבר וחצי דבר בעולמות השיווק והסושיאל, לא ידעתי איך לקחת את זה לנקסט לבל. בנוסף, כשיצאתי עם הקולקציה הראשונה בדיוק בני הבכור נולד וחוויתי דכאון מאוד קשה אחרי לידה. בגדול? העולם נראה לי אפור, אפילו שחור, לא מצאתי בעצמי כוח להניע דברים. אז פשוט החלטתי שאין מקום למה שיש לי להגיד או לעשות. וזהו, מהרגע שסגרתי את המותג שלי הפסקתי לעצב אופנה. עברתי לתחום הסטיילינג".
