מאמי, בואי נלך על יעד קרוב הפעם", אמר לי החסון, אי שם בחודש אוקטובר 2024, כמסקנה מהטיול שעשינו שנה לפני כן בצפון איטליה בקיץ, כששלושת הילדים היו בני חצי שנה, שנתיים ושמונה חודשים ו-11. אז נשבענו שלא עוד וכמובן שלא עמדנו במילותינו ושכחנו את עצבינו דאז.
אנו אוהבים להזמין טיולי חופש גדול, זמן רב מראש, כך שגם יש לנו למה לצפות לאורך השנה וגם כאמור המחירים נוחים יותר.
(אפשר, כאמור, לקרוא למחירי חופשה בחו"ל נוחים רק כשאתה רווי קפיריניה/ אוזו/ אייריש קרים בדמך) ועדיין, יש חוויות, שאין להן מחיר, גם כשלושת ילדיך בהתקף טנטרום לסירוגין על רקע נוף עוצר נשימה, שבאמת עוצר לך את הנשימה מהגובה הרם ללא מעקה בטיחות בכביש מתפתל שגורם לך להיות על סף התקף לב).
ובחזרה להזמנה. החלטנו שאנו הולכים על יעד קרוב. חלקידיקי וסלוניקי. בלוקיישן הראשון מלון הכל כלול (גם הקלוריות וגלגלי ההצלה על
הגוף) והלוקיישן השני, עיר מגניבה שגם אימי אמורה לחבור אלינו בהמשך (על כך יהיה וודאי טור בפני עצמו).
ספרנו את החודשים, השבועות, והנה הגיע הרגע המיוחל ואני כותבת לכם מלב ליבה של החופשה והבריכה, כשאינני מבושמת מיין, וחייבת לומר שלמרות כל הטרלולים ומצבי הרוח, הגוף והנפש המשתנים של כל יושבי הווילה בריזורט המפנק, כולל שלי כמובן, אני אשכרה מצליחה ליהנות.
יש משהו בלשחרר את הרגע, את הרצון וליהנות מהמינימום הנמצא או מהמקסימום השאפתני.
ולהלן כמה עצות זהב למי ששוקל לצאת לנופש משפחתי:
ראשית – תמצאו זמן זוגי. אני יודעת שזה על גבול הבלתי אפשרי, אבל בהנחה ואחד הילדים הוא מספיק גדול, והקטן ישן והאמצעית דוגלת באימרה "ופלאפון ישמח לבב אנוש", והשעה היא לא ממש מאוחרת ואתם נמצאים באותו מתחם, רק הולכים מספר דקות לספסל / לבר ליד, תזכו למחוות רומנטיות, תדברו, תוציאו את הזעם, תשתפו ותהיו יותר חכמים בתכנון היום למחרת. הזמן הזה רק של שניכם הוא ריענון ואשכרה תוכלו לשוחח בלי צלצולי אוזניים נלווים.
שנית – מצאו זמן לעצמכם. זכרו שאומנם החופשה היא משפחתית, אבל זמן לעצמכם בדמות מסאז' או אימון יחייה אתכם לבאות, ממש כמו בבית, רק שכאן הזמן הוא יותר אינטנסיבי וחונק. שהרי הורה טוב, הוא הורה שטוב לנפשו. גם לצאת לסיבוב רק עם עצמכם לשעה, לגלול בטלפון את כל החדשות החמות של גיא פינס, זוהי מנוחה למוח, שלווה לנפש.
נקודה שלישית – אל תאכלו לעצמכם את הראש אם דברים משתבשים בדרך. אם האוטו ששכרתם לא נוח, אם לא לקחתם מספיק בגדים, אם רבתם עם הילדים או עם בן הזוג, חלק מהעניין של חופש הוא ממש קריאה של המילה עצמה הפוך בשילוב החלפת אות – שהרי מחופש אתה יוצא שפוך. לא סתם אומרים כשחוזרים מחו"ל שצריך חופש מהחופש כדי להתאפס. יש משהו בחברותא הזאת שלעתים מרגישה צפופה קצת.
דבר נוסף – אם יום הולדתכם חל בחופשה עצמה (שלום למזלות האריה), תהנו מהמחוות הקטנות של המשפחה והסביבה לאורך השהייה.
הנה גם אני בגיל 42, חמישה ימים לתוך הגיל החדש, נהנית מעוגה עם נר באמצע מסעדה ושירה של מלצרים יווניים וסביבה שלא הכרתי מעולם, מאחלת לעצמי איחולים חשובים ומקבלת ברכות מרגשות עד מאוד מכולם.
נקודה מהותית נוספת – לעשות פאזל בהרכבים המשפחתיים. לא כולם צריכים להיות עם כולם כל הזמן. זה מחניק, זה דביק, זה מעיק לעתים.
מצאו את הזמן לעשות זמן איכות עם אחד הילדים, הם יתלהבו מכך עד מאוד. ואתם תהנו מתשומת לב זכה נטולת השאלה "למה" שפניתם אליהם בחוסר שביעות רצון עד כה.
ודבר אחרון – גם צעקות, עצבים וחיקויים הם חלק מהחוויה. אי אפשר באף קונסטלציה שבטית משפחתית להעביר זמן כה רב ביחד ללא החלק החשוב, המשעשע והמעצבן הזה. כן גם חיקויים שלי ברגעים אלה ממש.
ודבר שאני מזכירה לעצמי כל הזמן, רק עכשיו הילדים קטנים ורוצים אותנו, הם לא יהיו שוב קטנים. ככל הנראה שבחלוף הזמן הרצון לביחד יפחת, הרצון ללבד יגבר עם גיל ההתבגרות והחוויות הללו יישארו איתנו ואיתם ובאלבומי הלב לנצח. אז ילדיי האהובים זכרו: גם כשלאמא עומדות השערות מעצבים כי אתם משתטים יתר על המידה, וגם כשהיא (אני) מרימה לעתים קול וקצת צינית, זה רק מכיוון שאני אוהבת אתכם ורוצה לעתים חמש דקות של לשמוע את המחשבות של עצמי וגם אם אפשר קצת מחיאות כפיים על המאמץ.
