מחאת המורים הסתיימה בניצחון. לא של המורים, אלא של השלטון. עם שוך השביתה, הממשלה מעבירה מסר חד וברור – תהיו מחנכים טובים, צייתנים ותומכי ממשלה, ולא מורים סוררים, דעתניים ומעודדי שביתה. ובזמן שמובילי מחאת המורים מובאים לשימועים לפני פיטורים, מנהלת בית ספר מוזמנת דווקא לכנסת ולאולפנים. סמדר מורס היא מנהלת בית הספר נופים בתל אביב, והפכה לכוכבת המחאה – רק משום שהתנגדה לה.
מורס בטוחה ש"קפלן השתלט על חדרי המורים", כך היא שבה ואמרה ב"אזור מלחמה" ברשת 13, ומיד אחר כך גם אצל אילה חסון ואז ב"פטריוטים" בערוץ 14 ובפאנל של i24, בתחנות הרדיו ובראיונות, ובכל במה שניתנה לה מאז. כמו תלמידת תיכון מתלהבת מהפרסום, היא מעלה את הגיגיה המשודרים לרשת X ומיד מתקרבנת ומספרת שהיא זכתה להמון תגובות שליליות, לקללות ולשיחות זועמות.
מנהלת בית הספר הפכה לידוענית זמנית בזכות הקיצוץ של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בשכר המורים. היא אומנם מתנגדת לקיצוץ אבל יותר מזה – היא אנטי־מחאה. היא מתקשה להבדיל בין עיקר לטפל. רק רואה את הדרך, את הסגנון, את האמצעי ולא את המהות. הממשלה אינה מצליחה ואולי לא רוצה לקצץ בהוצאותיה שלה, במשרדיה המיותרים. ממשלה שמגלה אפס מנהיגות או אחריות או דוגמה אישית, דורשת מהמעמד הנמוך לשלם, להתגייס, לקצץ ולהיכנס אל מתחת לאלונקה, כאילו לא היה שם תמיד.
מנהלת נופים עושה בקיצוץ קרדום לחפור בו, כדי להתפרסם ולהתקדם. לטענתה, אצלה בבית הספר לא שובתים אלא מדברים. לא מוחים אלא משוחחים. ההופעות הטלוויזיוניות שלה מבהילות. אם דרך המסך היא מצליחה להפחיד, אז מעניין מה קורה בחדר המורים. היא עצמה לא מדברת אלא צועקת וכמובן, תמיד צודקת. אין בה מידה של ספק, הרהור או תהייה.
מורס משוכנעת שהמורים בבתי הספר מופעלים על ידי קפלניסטים ומוסיפה: “מה שלא הצליחו בקפלן, קרי להפיל את הממשלה הנבחרת באופן דמוקרטי, שלא כמו יאיר לפיד, אפרופו, שלא היה לו רוב, הם רוצים להצליח עם הקיצוץ של ה־3.3% בשכר המורים… כמו במחאה של קפלן".
כשהיא נכנסת לטראנס, אי אפשר לעצור אותה. מדובר בהר געש של דעה אחת שטוענת – הכל קפלן. היא מפלרטטת עם כל הטיות שם משפחתו של הפעיל הציוני, רק כדי להבהיר את הנקודה. היא בדיוק מסוג המורים שכולנו זוכרים לרעה – אפס הקשבה, או הכלה, או הבנה, או גמישות, או פשרה. רק מנטרות ששיננה לעצמה היטב ופולטת אותן בקצב רצחני.
המציאות טופחת על פניה ועל טיעוניה, אך היא ממשיכה בטנטרום אנטי־קפלניסטי שאינו יודע די. קפלן השתלט. קפלן שלח זרועות. קפלן מנסה לעשות הפיכה. לפי אתר העירייה, שלושת הערכים של בית הספר נופים שבהנהלתה הם: שייכות, העצמה ובחירה. רק אם אתה לא מגלה שייכות לקפלן, העצמה מהפגנה, או בחירה לא נכונה.
בעבר טענה בפודקאסט שהתלמידים מנותקים מהמורשת, מהתנ"ך ומהמסורת הישראלית, ושחייבים לצרף אשכול לימודי מסורת, כדי שנרגיש מאוחדים ולא נתפורר כחברה. ובכל זאת, העובדה היא שב־7 באוקטובר – ללא אשכול של מסורת יהודית בבתי הספר – בוגרי מערכת החינוך, בני 20 עד 40, הצילו את המדינה מכיליון שכמעט הביאו עליה כמה מבני הדור הקודם – שדווקא כן למדו בבתי הספר לימודי תנ"ך ותושב"ע. כלומר, אין קורלציה בין לימודי יהדות ללכידות.
מורס היא תבנית נוף ממשלתה. היא בדיוק החומר המירי רגבי-מאי גולני-שלמה קרעי. מתאימה לשלטון כמו כפפה ליד. היא קוראת לעצמה “לוחמת זהות לאומית" ואף התארחה בוועדת המשנה להגות יהודית בכנסת של גלית דיסטל אטבריאן. זו אחת הוועדות שבה מרבים לתפוס את הראש בדאגה על מחסור בתכנים יהודיים במערכת החינוך ועל תוכניות ליברליות ופרוגרסיביות שכביכול שוטפות אותה. דיסטל אטבריאן עצמה, אחרי שנכשלה בהסברה ובדברור, ואחרי שהודתה בפילוג ובשיסוי, מוצאת את עצמה כיום בענייני הגות והתבכיינות.
באותה ועדה היא בדרך כלל נדהמת, נחרדת, משתוממת, נסערת, בוערת, כועסת ומתקוממת. שום דבר פרודוקטיבי אין באמתחתה. לא בכדי הלכה הזרזירה אצל העורבת. הצירוף של צעקנות וקורבנות עובר כחוט השני במסדרונות השלטון. מנהלת בית הספר נופים הבינה מזמן היכן מרוחה החמאה ועל איזו פרוסה. כרגע היא רוכבת על גלי הלאומיות־דתיות־ימניות. הערכה זהירה: היא תגיע מהר מאוד, רחוק מדי.
