חטא ההיבריס התבטא בדיון בחודש שעבר בוועדת החוץ והביטחון. ערב ביקור הנשיא טראמפ במדינות המפרץ, קיווה נתניהו להיגמל מהסיוע האמריקאי. "אנחנו מקבלים מאמריקאים כ-4 מיליארד דולר לנשק. אני חושב שנגיע למצב שנגמל מזה כמו שנגמלנו מהסיוע הכלכלי".
בהסכם הסיוע הנוכחי שיפוג ב-2028 אנחנו מקבלים 3.8 מיליארד דולר לשנה. אוי ואבוי אם ההסכם לא יחודש. על מה מפנטז נתניהו?
באוניברסיטת רייכמן מעריכים שסבב מלחמה של כחודש יעלה 40 מיליארד שקל. נזקי הרכוש בעורף (דירות מכוניות ותכולת בית) נאמדים כיום ב-3 מיליארד שקל לא כולל נזקים עקיפים הכרוכים בפיצוי עסקים (הנאמדים ב-5 מיליארד שקל שסמטוריץ' מסרב לשלם) ופגיעה בתוצר.
לכך נוספת חריגה של 20 מיליארד שקל בתקציב הביטחון הנסחבת ממרכבות גדעון. תקציב הביטחון ל-2025 הסתכם על הנייר ב-110 מיליארד שקל אבל זה נייר לקמוס. ההוצאה עלולה להמריא ל-200 מיליארד שקל. תקציב 2025 הוא קרקס על הקרח שיחווה בקרוב פינוי בינוי. הוא יציב בערך כמו המשטר באיראן.
באופוזיציה תפסו את הפרינציפ ושבאוצר עובדים עלינו. יומיים לפני פתיחת מלחמת איראן פנה ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים בדרישה לקיים דיון חירום עקב קריסת התקציב.
השבוע טענה ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) כי "ניהול התקציב מאז ה-7 באוקטובר הוא מחדל קיצוני: הצהרות ללא כיסוי על יעדי גירעון, שיא של שרים וסגני שרים, שיא של כל הזמנים בכספים קואליציוניים".
לדבריה "זאת התנהלות מכוונת. תקציב עם תרחישי מלחמה היה כופה על הממשלה לקצץ כספים פוליטיים ולהדק חגורה. אבל שר האוצר העביר תקציב בהנחה של שגרה ביטחונית כי רק כך יכול היה להמשיך ולהעביר כספים פוליטיים".