תוכנית הסיוע החדשה בעזה נוצרה בישראל למרות הכחשות רשמיות, קבלנים פרטיים יחליפו את האו"ם בחלוקת המזון ברצועה: לאורך כל המלחמה בעזה, סוכנויות האו"ם וארגוני הסיוע המנוסים פיקחו על חלוקת המזון בשטח. כעת, ישראל עומדת להעביר את האחריות לקבוצה של ארגונים פרטיים חדשים עם היסטוריה לא ברורה וגיבויים כספיים לא ידועים.
תומכי הפרויקט מתארים אותו כיוזמה עצמאית וניטרלית שמנוהלת בעיקר על ידי קבלנים אמריקאיים. הקבוצה הראשית שמספקת ביטחון מנוהלת על ידי פיליפ ריילי, קצין CIA לשעבר, וקבוצת גיוס הכספים מונהגת על ידי ג'ייק ווד, חייל מארינס אמריקאי לשעבר. השגריר האמריקאי בישראל מייק האקבי הכחיש בתחילת מאי כי מדובר ב"תוכנית ישראלית", אך חקירה של הניו יורק טיימס מגלה כי הפרויקט הוא המצאה ישראלית מובהקת.
הפורום הסודי שהוליד את התוכנית
התוכנית נולדה בחודשים הראשונים של המלחמה, כאשר מאות אלפי אזרחים ישראלים התגייסו כמילואמניקים והגיעו לעמדות השפעה. התהליך יצר קבוצה ענקית של ישראלים עם רגל אחת בצבא ואחת בחיים האזרחיים. רשת לא פורמלית נוצרה בין גורמים בעלי דעות דומות שהאמינו שלצבא הישראלי והממשלה חסרה אסטרטגיה לעתיד עזה והחליטו לפתח אחת בעצמם. הקבוצה כינתה עצמה "פורום מקווה ישראל", על שם המכללה שבה התכנסו בדצמבר 2023.
הדמויות המרכזיות בפורום כללו את יותם הכהן, יועץ אסטרטגי שהצטרף לקוגט, המחלקה הצבאית שמפקחת על העברת הסיוע לעזה. לצידו פעלו לירן טנקמן, משקיע טכנולוגיה מקושר שגם הצטרף לקוגט, ומיכאל אייזנברג, משקיע הון סיכון ישראלי-אמריקאי שנשאר מחוץ לצבא.
מהרעיון למציאות
במפגשים פרטיים בבית של אייזנברג בירושלים ובמקומות אחרים, הקבוצה דנה בכיצד יהיה קשה להביס את חמאס בכוח צבאי בלבד, וחיפשה דרכים לחתור תחת שליטתו באזרחי עזה, כולל באמצעות הסיוע. חברי הקבוצה קידמו את הרעיון של חלוקת סיוע מכיסי שטח שנכבשו על ידי הצבא הישראלי ומחוץ להישג ידו של חמאס. הישראלים רצו לעקוף את האו"ם, אך לא רצו שישראל תיקח על עצמה את האחריות לטיפול בכשני מיליון תושבי עזה.
ביולי 2024, הכהן פרסם מאמר בכתב עת צבאי ישראלי ובו הציג גרסה של התוכנית שעכשיו עומדת להיות מיושמת. "כדי לענות על מטרות המלחמה לטווח הארוך, ישראל צריכה לפתח כלים שישלפו את השטיח מתחת לתנועת חמאס", כתב. "השליפה תגיע ברגע שישראל תתחיל לעבוד ישירות עם האוכלוסייה האזרחית, תנהל את חלוקת הסיוע בעצמה ותתחיל לקחת אחריות על בניית 'היום שאחרי'."
הקשר האמריקאי
במהלך 2024, גורמים ישראלים החלו להיפגש עם ריילי ולקדם אותו בפני ההנהגה הצבאית והפוליטית הישראלית. ריילי, כסוכן CIA צעיר בשנות ה-80, עזר לאמן את הקונטרס, מיליציות ימין שלחמו בממשלה המרקסיסטית של ניקרגואה. שני עשורים מאוחר יותר, הוא היה מהסוכנים האמריקאיים הראשונים שנחתו באפגניסטן לאחר פיגועי 11 בספטמבר, ושימש כראש תחנת ה-CIA בקאבול. בסוף 2024, תוך כדי עבודה עבור חברת הייעוץ אורביס, ריילי עבד על מחקר שהתווה גרסה מפורטת יותר של התוכנית להעברת חלוקת הסיוע לחברות ועמותות פרטיות.
המימוש על הקרקע
בינואר 2025, החברה של ריילי "Safe Reach Solutions" החלה לפעול בעזה. במהלך הפסקת האש שנמשכה מינואר עד מרץ, קבלני החברה איישו מחסום במרכז עזה שבדק כלי רכב פלסטיניים לאיתור נשק. המאמץ נתפס בישראל כניסוי בקנה מידה קטן למודל ביטחוני עתידי שיכול להתפרס באופן רחב יותר. כעת, החברה נבחרה להבטיח את אתרי חלוקת המזון בדרום עזה, ביישום מעשי של הרעיונות שניסח הכהן.
האתגרים והביקורת
גורמי האו"ם דחו את התוכנית, בטענה שהיא תגביל את סיוע המזון לחלקים מוגבלים של עזה, ואזהירו שהיא עלולה לסכן אזרחים על ידי כך שתכריח אותם ללכת קילומטרים רבים, דרך קווי צבא ישראלי, כדי להגיע למזון. האו"ם גם מזהיר שהמערכת עלולה להקל על תוכנית ישראלית לעקור אזרחים מצפון עזה, מכיוון שאתרי החלוקה הראשוניים יהיו רק בדרום.
ווד, מנהל הקרן ההומניטרית לעזה, הודה שהמערכת "לא מושלמת", אך הוסיף: "המציאות היא שכל מזון שנכנס לעזה היום הוא יותר ממה שנכנס אתמול". לא ברור מי מממן את המבצע הענק של הקרן, שמטרתו לשלם עבור מזון לכמיליון איש, כמחצית מאוכלוסיית עזה. המבצע יכלול גם כאלף שומרי ביטחון חמושים. הקרן הודיעה לאחרונה שמדינה מערב אירופית תרמה יותר מ-100 מיליון דולר לפעילות העתידית שלה, אך סירבה לחשוף את זהות המדינה.
