מחקר ראשוני וייחודי מסוגו, שנערך בידי פרופ' שוש שהרבני, חברת סגל באקדמית עמק יזרעאל, חברת המועצה להשכלה גבוהה וחברת ות"ת, בדק את השימוש בשקיות הפלסטיק מצד הצרכנים (נתוני המשרד לאיכות הסביבה כוללים את הקמעונאים בלבד), ובחן האם התשלום בסך 10 אגורות לכל שקית באמת אפקטיבי ומפחית את השימוש במוצר המזהם.
נזכיר כי בשנת 2017 נכנס בישראל לתוקף חוק שמטרתו להפחית את השימוש בשקיות פלסטיק חד-פעמיות ומחייב את רשתות שיווק לגבות 10 אגורות על כל שקית. המשרד להגנת הסביבה דיווח כי כבר ברבעון הראשון של שנת 2017 חלה ירידה של למעלה מ 80% בצריכת שקיות פלסטיק חד-פעמיות בהשוואה לרבעון שקדם להטלת המס.
אולם, ממצאי מחקר שנערך במרץ 2024, מלמד כי בדומה לניסיון במדינות אחרות בעולם, חלה שחיקה בהשפעת המס הנמוך גם על הצרכנים הישראלים. רק 44% מהמשתתפים דיווחו כי צמצמו באופן משמעותי את השימוש בשקיות כיום. במגזר היהודי חילוני 56% במגזר החרדי 38%, ו-28% בלבד במגזר הערבי. כך שהשפעת ההיטל של 10 אג' פחתה משמעותית.
נתון חשוב נוסף הוא העובדה שהנבדקים אשר נשאלו באיזה מידה יצמצמו את השימוש בשקיות במידה ומחיר השקית יעלה למחיר של 25 אגורות, ענו מרביתם כי יש סיכוי גבוה שיצמצמו משמעותית את השימוש בהן.
ניתן ללמוד על התופעה באופן מעשי ממדינות נוספות בעולם, למשל אירלנד, שם כבר בשנת 2002 הטילה מס של €0.15 על שקיות פלסטיק בנקודת המכירה. הירידה הראשונית בצריכת שקיות פלסטיק לנפש באירלנד, הייתה של 90%, מ – 328 שקיות ל – 21 שקיות בשנה. כעבור 5 שנים הצריכה השנתית של שקיות לנפש לשנה עלתה ל – 31 שקיות, תופעה המכונה "אפקט הריבאונד", מה שהוביל להעלאת המס במדינה זו על כל שקית ל -€0.22. כיום באירלנד צריכת השקיות היא מהנמוכות באירופה. המחקר מדגיש כי יש לשים לב לכך שברוב המדינות יש השפעה מיידית של המס על צמצום השקיות, אך בטווח הארוך האפקט נחלש.
באופן כללי, בעולם מדווחים על שיעור נמוך במיוחד של מחזור פלסטיק – 14% בלבד, לעומת מחזור של חומרים אחרים כמו נייר 58%, ובמקרה של מחזור מתכות השיעור עומד על 70% עד 90%. זו הסיבה שבעולם עובדים בשיטת מדיניות לצמצום צריכת השקיות החד פעמיות.
כזכור, השימוש הגובר בפלסטיק ברחבי העולם נושא השלכות סביבתיות שליליות חמורות, בהתחשב בעובדה שפסולת פלסטיק עמידה מאוד בסביבה ואינה מתפרקת במשך שנים רבות מאד. צריכת שקיות הפלסטיק בעולם היא עצומה ומוערכת כיום ב-5 טריליון שקיות בכל שנה. השימוש המוגבר תורם לשינויי האקלים במגוון דרכים, ומוביל להשפעות שליליות נוספות על בריאות האדם, החברה והכלכלה. בדומה לישראל, במדינות רבות בעולם קיימת חקיקה מחמירה באמצעות היטלים על השימוש בשקיות אלו.
באירופה כבר מדובר על מעבר לכלכלה מעגלית גם בתחום של פלסטיק. חלק חשוב בכלכלה המעגלית הוא השילוב בין שלבים שונים במחזור החיים של המוצר (מפלסטיק), החל מחומרי הגלם ועד למחזור.
