דובר צה״ל והמנהל האזרחי, יחד עם פיקוד הדרום, נערכו בנוהל קרב מקוצר להכניס עשרות עיתונאים מכל רחבי העולם ומישראל לצד העזתי של כרם שלום בדרום הרצועה. להציג את משטחי הסחורות הממתינים להפצה על ידי האו״ם לכל רחבי רצועת עזה. לטענת צה״ל יש במקום סחורה הכוללת: קמח, שמן, אורז, קיטניות, פסטות, מוצרים לתינוקות, קופסאות שימורים ועוד ועוד. בישראל טוענים כי מלאי הסחורה עומד בקיבולת של כאלף משאיות. והוא אמור למלא את צורכם של העזתיים למשך שבועיים וחצי.
כרגע חמאס יכול לקשיח עמדות המשא ומתן. הוא הצליח ליצור נרטיב שבו ישראל מרעיבה את האוכלוסייה העזתית. תמונות הילדים הרזים הרעבים עוררה בכל העולם זעם על ישראל. העיתונאים הזרים הפועלים מישראל סיפרו כי מה שהציבור הישראלי רואה מכאן, רחוק שנות אור ממה שהציבור באירופה ובארצות הברית רואה משם. ישראל הצליחה בניהול המלחמה בעזה ליפול לכל בור, לכל מכשול. ניהול המלחמה על ידי הדרג המדיני הוא לא חובבני, אלא גרוע הרבה יותר מכך, הוא מחדל הגובל בפשע.
ישראל יצאה למערכה הכי צודקת. עם גיבוי עולמי מקיר לקיר. תיכנון הלחימה, הגדרת מטרות המלחמה, תוכנית ניהול המשא ומתן לשיחרור חטופים היכולת להציב מדרג אמיתי של נכסים טקטיים בטחונים שעליהם ישראל עומדת בנחרצות. כל זה לא קרה. מה שעשתה ישראל היה לשנות פעם אחר תוכניות, יעדים, והתעקשות ללכת לעיסקאות בשלבים כדי לשמור על שרידות הפוליטית של ממשלה שבה כל מי שיש לו חלקיק מנדט מושך מדינה שלמה להרפתקאות צבאיות חסרות תחליט במציאות.
נושא חלוקת הסיוע הוא השערוריה הגדולה ביותר. ממשלת בנימין נתניהו מימנה בהתנהלות שלה את החמאס גם אחרי 7 באוקטובר. העובדה כי ישראל פעלה פעם אחר פעם בהתנהלות שהיא מגבילה את הכנסת הסיוע גרמה להתחזקות החמאס. הרי אין מחלוקת כי מחסני החמאס מלאים עד אפס מקום במשטחים של מזון מכל הסוגים. אין מחלוקת שמרבית המשאיות נבזזות על ידי החמאס. אין מחלוקת שחמאס שולט במחירי השוק של המזון בעזה.
אם כך הם פני הדברים, היה מצופה מראש הממשלה בנימין נתניהו, שמבין דבר אחד או שניים בכלכלה, להבין כי כדי לשבור את החמאס ואת התלות של התושבים בו, שהוא ספק הלחם והמים הבלעדי בעזה, צריך ליצור לו מצב שהוא לא רלוונטי בכלל בעזה. איך עושים זאת? פשוט מאוד. במקום 120 משאיות ביום על ישראל היה להכניס אלפיים משאיות מזון. להניח את המזון בכל פינה בעזה. שלכולם תיהיה אספקה בלי סוף. ״שיחנקו״ עם אין סוף שקי קמח, אורז, שמן, קופסאות שימורים עוד ועוד. שלחמאס לא תהיה יכולות למכור מוצרים כי לא תהיה דרישה למוצרים שמפוזרים בשפע בכל מקום.
אבל בישראל העדיפו את הגישה של השר סמוטריץ', לצמצם את האספקה ליצור משבר הומניטרי באזורים בצפון הרצועה ולדחוק את האוכלוסיה דרומה, התוצאה ידועה. חמאס נמצא היום במקום הכי חזק שבו היה מאז תחילת ״מרכבות גדעון״. הוא תירגם את הטעויות של ישראל להצלחות שלו. הוא מבין כי מלחמת התשה לצבא סדיר גדול מול גרילה היא מכה לצבא הסדיר. ברור שכל יום שעובר הצבא נשחק התקלות והתאונות והפגיעות רק גוברת. הוא יודע כי מחסור באוכל מגביר את התלות של האזרחים בו. הוא יודע כי מחיר סחורה בשוק היא נגזרת של היצע וביקוש.
הוא יודע כי לחץ בין לאומי על ישראל יחליש אותה בניהול המשא ומתן. עכשיו ישראל החזירה את המשלחת לירושלים. המטרה לחשב מסלול מחדש. השאלה מי ישב בעמדת הניווט והאם אנחנו הולכים למהלכים שיוציאו אותנו מהבוץ העזתי או שאנחנו הולכים להתחפר עמוק עמוק.
