מותו של אוזי אוסבורן אתמול בבוקר בגיל 76 מסמן את סיומו של עידן פרוע, חשמלי ואייקוני בתולדות הרוק. אבל הוא גם סוגר את הפרק האחרון במערכת יחסים יוצאת דופן – אהבה שהצליחה להחזיק אותו בעולם הזה מעבר לכל הסיכויים.
אוסבורן נולד בברמינגהם, אנגליה, ב-1948. בתחילת שנות ה-70 הקים יחד עם טוני איומי, גיזר באטלר וביל וורד את להקת Black Sabbath – חבורה של כישרונות שהניחה את היסודות לז'אנר ההבי מטאל. האלבום הראשון של הלהקה, שיצא ב-1970, נחשב בעיני רבים לנקודת הפתיחה של הרוק הכבד. עם קולות אפלים, גיטרות מכוונות נמוך וטקסטים שעסקו בשטן, מלחמה וסבל, הפכה הלהקה לשם נרדף לרוק רדיקלי.
אך ההתמכרויות של אוזי לא איחרו לבוא. תוך פחות מעשור הוא פוטר מ-Black Sabbath בעקבות שימוש מסיבי באלכוהול ובסמים. בתקופה זו נכנסה לחייו דמות מכרעת: שרון ארדן – בתו של המנהל המיתולוגי של הלהקה, דון ארדן. שרון רייצ'ל אוסבורן (Osbourne), שנולדה בלונדון בשנת 1952, גדלה מאחורי הקלעים של עולם הרוק הבריטי, אך בניגוד לדמות ה"בת של" – הפכה בעצמה לדמות חזקה ומובילה בתעשייה.
בגיל 27, לאחר פיטוריו של אוזי מהלהקה, החלה לנהל את הקריירה שלו – ובהדרגה גם הפכה לבת זוגו. בעשור שלאחר מכן היא בנתה אותו מחדש כסולן מצליח עם אלבומים כמו Blizzard of Ozz ו-Diary of a Madman. הם נישאו ב-1982 ונולדו להם שלושה ילדים. שרון שילבה בין ניהול אמנותי, טיפול נפשי, יחסי ציבור ומשק בית סוער. לאורך כל הדרך, מערכת היחסים ביניהם נעה בין תשוקה לסערה – וב-1989 אף נעצר אוזי לאחר שניסה לחנוק את שרון תחת השפעת סמים. היא לא עזבה. הוא נשלח לגמילה, והיא המשיכה לנהל את הקריירה שלו כאילו דבר לא קרה.
במהלך שנות ה-2000, זכתה המשפחה לקאמבק תרבותי מפתיע בזכות הריאליטי "The Osbournes" ששודר ב-MTV. הציבור נחשף לחיים הביתיים של משפחת רוקנרול כאוטית, כולל כלבים, קללות, בלגן ואוזי אחד עם מבט מבולבל. הדימוי הציבורי שלו השתנה: ממלך אופל לאב חביב עם עבר סוער. שרון, לעומת זאת, הפכה לדמות ציבורית בפני עצמה – עם תדמית של אישה שלא מפחדת לומר את דעתה ולעמוד על שלה. בהמשך כיכבה בתוכניות כמו "The Talk", "X Factor" ועוד.
מעבר לתדמית הקשוחה, שרון חשפה לא פעם את הפגיעות שלה: מאבקים עם סרטן, דיכאון, אלימות במשפחה, ובעיקר ההתמודדות המתמשכת עם מצבו הרפואי של אוזי. ב-2016, לאחר שגילתה כי ניהל רומן, השניים נפרדו – אך חזרו ונישאו מחדש שנה לאחר מכן בטקס אינטימי.
ב-2020 חשף אוסבורן כי אובחן בפרקינסון – מחלה שנלחם בה באומץ. בשנים שחלפו עבר ניתוחים, סבל מנפילות, ביטל סיבובי הופעות והפך (יש שיאמרו) לצל של הדמות הפיזית שפעם היה. למרות זאת, שמר על חוש הומור, אהבה למוזיקה וחיבור לקהל. שרון ליוותה אותו באדיקות. היא הצהירה שוב ושוב שלא תיתן לו לוותר – לא על הקריירה, לא על עצמו.
ב-5 ביולי 2025, פחות משבועיים לפני מותו, הופיע בפעם האחרונה לצד חברי Black Sabbath בעיר הולדתו ברמינגהם. ישב על כיסא, חלש אך נוכח, שר אוזי לקהל כמו אדם שמודע לכך שהוא נפרד. הסיבוב נסגר בדיוק במקום שבו התחיל.
מותו של אוזי אוסבורן הוא סיומו של עידן – לא רק של רוק כבד, אלא של דמות ציבורית שסירבה להיעלם גם כשהגוף קרס. הוא הותיר אחריו מורשת מוזיקלית אדירה, אך גם סיפור זוגי שאין שני לו. שרון לא הייתה רק אשתו – היא הייתה הרשת שהחזיקה אותו בחיים.
מחקרים רבים מראים שגברים הנמצאים בזוגיות יציבה חיים יותר מגברים רווקים או גרושים. לפי סקירה שפורסמה ב־Harvard Health Publishing, נישואים טובים תורמים לא רק לבריאות הנפשית – אלא ממש מפחיתים את הסיכון למחלות לב, דיכאון ותמותה מוקדמת. גם כאשר קיימים גורמי סיכון כמו התמכרויות, התמיכה הרגשית המתמשכת מבן או בת זוג יכולה לשפר את סיכויי ההחלמה באופן משמעותי.
במובן הזה, הקשר בין שרון ואוזי לא היה רק דרמה רגשית – אלא אולי התערבות מצילת חיים. היא לא רק ניהלה את הקריירה שלו – אלא גם את הישרדותו. מי שדרשה ממנו להיגמל, להיבדק, להתאמן, לקום להופעות. לא קל לאהוב אדם במצבים כאלה, אבל כנראה שזה בדיוק מה שהחזיק אותו כאן.
בזכותה, הוא חי עשורים מעבר לציפיות. בזכותה, הוא זכה להופיע שוב, להחזיק נכדים, להרגיש אהוב. הוא לא היה קדוש – אבל הוא היה אדם טוב ומוכשר שנלחם על חייו. ולצדו עמדה מישהי שנלחמה חזק יותר. ואולי זו האהבה הכי חזקה שעולם הרוקנרול ידע.
