השפעות שבעה באוקטובר אינן מורגשות רק בזירה הביטחונית והחברתית – אלא גם, ואולי בעיקר, ביחסים הבין לאומיים של מדינת ישראל. בריאיון מיוחד ל”מעריב”, הסבירה ד”ר אסתר לופטין, מומחית לאירופה מהמחלקה לשפות זרות באוניברסיטת תל אביב, כיצד חווה אירופה את האירועים האחרונים, ומדוע מבחינתה ישראל הפכה מקורבן לתוקפן.
“אין ספק ששבעה באוקטובר הביא למשבר ביחסים בין ישראל לאירופה”, קבעה ד”ר לופטין. “זה כמובן אירוני, כי בשורה התחתונה אנחנו היינו הנפגעים העיקריים בשבעה באוקטובר – אנשים נרצחו ונאנסו, ילדים נשרפו בחיים – ובכל זאת אנחנו רואים שמהצד השני הרבה מאוד ארגוני זכויות אדם ופוליטיקאים יצאו וגינו את ישראל במהלך השנה וחצי האחרונות, שזה באמת חמור”.
לדבריה, המשבר עם אירופה אינו מתרחש בוואקום. “אנחנו רואים עלייה באנטישמיות בעולם – 700 אחוזים – שזה באמת בלתי נתפס. בשנה וחצי האחרונות אנחנו רואים כל הזמן בקשה לסיום המלחמה, מתן סיוע הומניטרי, וזה באמת לא משנה שאתמול נכנסו משאיות של סיוע לעזה – בשורה התחתונה יש לחץ הולך וגובר על ישראל שהוא מאוד בעייתי”.
לטענתה של לופטין, הדימוי הבין לאומי של ישראל ספג מכה קשה: “אנחנו רואים כי מבחינת המוניטין שלנו בעולם – שבעה באוקטובר עשה לנו נזק, שזה כמובן אירוני. זה כמו להגיד שהשואה עשתה לנו נזק. אנחנו היינו אמורים להיות הקורבן – אבל הפכנו, מבחינתם של רבים בעולם, לצד התוקפן”.
עם זאת, היא הדגישה את הפער שבין הציבור הרחב באירופה לבין ההנהגות הפוליטיות: “כן, חייבים לעשות הבחנה בין הציבור לבין הפוליטיקאים. אני חושבת שראינו את זה בצורה הבולטת ביותר באירוויזיון שהתקיים בשבת האחרונה, ובנוסף בבחירות האחרונות באירופה באופן כללי. זה נכון שיש הפגנות של מאות אלפים ברחבי בריטניה, גרמניה וצרפת ובעוד מקומות בעולם – אבל אפשר להבחין בפער בין ההצבעה המקומית לבין האמירות של פוליטיקאים וארגוני זכויות אדם במדינות האלה”.
במבט אל הזירה הפוליטית האירופית, היא הצביעה על תהליכים מעוררי תקווה מבחינתה של ישראל: “היו בחירות בגרמניה בפברואר האחרון, שבהן נאבקו שתי המפלגות הגדולות ביותר – מפלגת השמרנים בראשותו של קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, ומפלגת ה-AfD – אלטרנטיבה לגרמניה, מפלגת הימין הקיצוני. אנחנו רואים שרוב המושבים בפרלמנט מיוצגים על ידי פוליטיקאים שמייצגים את הימין הגרמני".
עוד אמרה: "אנחנו רואים את זה לא רק בגרמניה – גם באיטליה, בהולנד. אפשר להבין כי יש הבדל בין האנשים שיוצאים לרחובות לבין מיליון איש שמצביעים בעדנו. זה משהו שאנחנו רואים בצורה מאוד בולטת – פער בולט בין הציבור האירופי להנהגה שלו”.
לדבריה, גם תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי משקפות מגמה זו: “אפשר לראות זאת גם בפרלמנט האירופי – בבחירות שנערכו ב-2024 ראינו זאת בבירור: הפרלמנט האירופי נוטה ימינה, יש לו אהבה לישראל והוא מזהה שהאיסלאם הרדיקלי הוא אויב – לא רק של מדינת ישראל, גם אויב שלו”.
באשר לתחרות האירוויזיון, לופטין רואה בה ביטוי מחאתי מובהק: “כשמסתכלים על הניקוד שכל אחת מהמדינות נתנו לישראל באירוויזיון – זה מעניין מאוד. ראש ממשלת ספרד מגנה את ישראל על כל במה אפשרית, אבל ספרד נתנה לישראל 12 נקודות ליובל רפאל. כך גם גרמניה וכך גם כל אירופה. לפי דעתי, יש פה הצבעת מחאה נגד הפוליטיקאים שרואים את ישראל כתוקפן ומגלגלים את האחריות על ישראל – ולא כלפי האשמים האמיתיים, שזה החמאס והטרוריסטים”.
ד”ר לופטין התייחסה גם לפגישה שהתקיימה לאחרונה במועצה האירופית בנוגע להסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי – הסכם שמעניק לישראל גישה חופשית למוצרים תעשייתיים אירופיים ללא מכסים, ומונע מישראל להטיל מכסים על מוצרים מהאיחוד.
היא הסבירה: “בהסכם הזה, בסעיף מספר 2, כתוב שישראל מחויבת לזכויות אדם ולעקרונות דמוקרטיים. בשבוע שעבר שר החוץ של הולנד טען שצריך לבחון אם לבטל את ההסכם עם ישראל. אתמול דנו בכך בקרב המועצה האירופית – שם התקבלה החלטה כי 17 מדינות מתוך 27 טענו כי יש צורך לבחון עד כמה ישראל עומדת בתנאי ההסכם, ואז אם יש הפרה של ההסכם – אפשרי לבטלו”.
עם זאת, היא ציינה שקיימת גם חזית תומכת בישראל: “צריך לזכור דבר אחד – רוב המדינות הסכימו לבחון אם יש הפרה מצד ישראל, אבל גם הרבה מדינות התנגדו לכך – ביניהן גרמניה, איטליה, צ’כיה, יוון, קפריסין, בולגריה, קרואטיה, הונגריה. יש התנגדות”.
לסיום, לופטין מציגה זווית מרגיעה לגבי ההשלכות המעשיות של ההליך: “השלב הבא ככל הנראה יהיה שהנציבות האירופית תנסה לבחון אם יש הפרה מצד ישראל. אבל גם אם יראו כי יש הפרה מצד ישראל – עדיין יצטרכו החלטה של פה אחד. יש פה שמונה מדינות שבעדנו – ולכן ככל הנראה שהסכם זה לא יבוטל, אלא אם כן ימצאו תירוצים אחרים. בשלב זה ישראל לא צריכה לפחד, כי יש עדיין מדינות שבצד שלנו ולא יצביעו נגדנו”.
