בשבוע שעבר, בעיצומו של היום הקשה והקדוש ביותר למדינת ישראל, חווינו את אחת מהשריפות הגדולות והחמורות ביותר בתולדות המדינה. ניצב הכבאות אמר בהצהרה לתקשורת: ״מדינת ישראל נמצאת בשריפה גדולה מאוד, אולי אחת השריפות המשמעותיות שהיו, בטח בעשור האחרון״.
מיד עם תחילת השריפה תהיתי מה גרם לדליקה הגדולה. מוקדם עדיין לקבוע באופן רשמי מה היה הגורם, אבל ככל שהאש התפשטה התבססה אצלי המחשבה שלא מן הנמנע כי מדובר בהצתות על רקע לאומני. קשה לי להאמין שאירוע בקנה מידה כזה קורה מעצמו, או כתוצאה מרשלנות וטעויות אנוש. כמי שעוקב אחר ערוצי טלגרם ורשתות חברתיות בשפה הערבית, נתקלתי יותר מפעם אחת בכרזות מסיתות שקוראות בצורה ברורה להצתה של מדינת ישראל.
אם אכן יתברר בסופה של חקירה שמדובר בהצתות מכוונות של גורמים המבקשים לפגוע בישראל, צריכה להישאל שאלה קריטית בעיניי: איפה היה השב״כ, בראשות ראש השב״כ הבלתי לגיטימי רונן בר, בטיפול בהסתה הנוראית מצד הפלסטינים לפגיעה במדינת ישראל?
לצד הביקורת על שב״כ בנושא, לא ניתן לנקות את הממשלה והעומד בראשה מהאחריות לכישלון. מדינת ישראל אינה ערוכה לשריפות כאלה, מערך הכבאות קטן והמשאבים שלו מעטים. העובדה שנדרשנו לסיוע בינלאומי בכיבוי השריפות היא תעודת עניות, והגיע הזמן לתת ללוחמי האש הגיבורים את כל מה שהם זקוקים לו כדי שיוכלו לבצע את עבודת הקודש שלהם ללא כל מגבלה.
עוד סוגיה שחשוב להתייחס אליה בהקשר זה היא האמירות ההזויות של בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, ושל נשיא המדינה, יצחק הרצוג. יאיר נתניהו רמז למעורבות השמאל והקפלניסטים בביצוע השריפות – ציוץ מטופש וחסר כל בסיס. על אף הביקורת שלי על השמאל וחילוקי הדעות איתו, אני לא מעלה בדעתי שיש מחנה בישראל שרוצה לשרוף את המדינה למטרות פוליטיות, ולא הייתי מכניס אירוע כזה להקשר פוליטי צר.
הנשיא הרצוג נשא הצהרה מנותקת מהמציאות, שלפיה השריפה היא תוצאה של משבר האקלים. הנשיא חי כנראה על פלנטה אחרת והוא בורח מהמציאות, שבה יש כאלה שרוצים להשמיד אותנו וינסו לעשות זאת בכל דרך. ראוי שיכין שיעורי בית. כמה סמלי שדווקא ביום הקשה והקדוש ביותר לישראל, המדינה בערה. אבל שוב הוכחנו שלמרות הכל, מדינת ישראל כאן כדי להישאר.
