כשהפצצות האמריקאיות שעטו בליל שבת לעבר מתקני הגרעין באיראן, נדמה היה לרגע כי רבים עוצרים את נשימתם – בארצות הברית, בישראל ובעולם כולו. אבל עבור חלק מהאמריקאים, זו הייתה תחושת דז’ה וו מורכבת. ההחלטה של הנשיא טראמפ להוציא לפועל את מבצע "פטיש חצות" לא הפתיעה רבים בוושינגטון, אך עוררה מיד דיון סוער על לקחי העבר – ובעיקר על הסכנה שבחזרה על טעויותיה של ארה"ב בעיראק.
הדיון הציבורי שהתעורר בעקבות התקיפה אינו מתמקד בשאלת הצדק שבה – אלא בשאלה של המחיר. בעיני תומכיו של טראמפ, מדובר בתגובה מנהיגותית לפרובוקציות איראניות בלתי פוסקות מאז מתקפת ה-7 באוקטובר, שנעשתה לאחר סדרת התרעות שלא נקלטו ולא נענו.
לעומתם, מתנגדיו רואים בכך מהלך פזיז, נטול אסטרטגיית יציאה ברורה, ללא דיון ציבורי או גיבוי מהקונגרס.
יש מי שהשווה את המהלך לפלישה האמריקאית לעיראק ב־2003 – לא בשל הדמיון הטקטי, אלא בשל הדינמיקה הפוליטית שמלווה אותו. גם אז היה זה נשיא רפובליקני, גם אז יצאה ארה"ב למתקפה רחבת היקף על מדינה מוסלמית במזרח התיכון, וגם אז הוצגה הצדקה ביטחונית שהתמקדה באיום גרעיני. התוצאה – ידועה, לומדים אותה בשיעורי ההיסטוריה המודרנית.
אך הפעם, המצב מורכב בהרבה. איראן של 2025 איננה עיראק של תחילת שנות ה־2000. מדובר במדינה עם רשת בריתות אזוריות בעייתיות, זרועות טרור פרושות במדינות רבות – ובעיקר, עם ציבור שלא בהכרח יתקומם נגד המשטר בעקבות תקיפה חיצונית. העובדה שהתקיפה התבצעה ללא אישור הקונגרס מחזקת את הטענות כי מדובר במהלך פוליטי מובהק יותר מאשר ביטחוני.
וכאן עולה השאלה המרכזית: מה הלאה? האם דונלד טראמפ מוכן להיגרר לעימות רחב היקף – או שמדובר בהפגנת כוח מבוקרת שנועדה להרתעה בלבד? אם מדובר בצעד טקטי, הרי שעל ארה"ב לפעול כעת בזירה הדיפלומטית באסרטיביות, כדי לבלום הסלמה מיותרת.
אך אם הכיוון שונה ופני טראמפ – לאלשרות של מערכה ממושכת, הרי שאנחנו ניצבים בפני תקופה מסוכנת בהרבה, עם השלכות כבדות על שווקים, גבולות ומאזן ההרתעה האזורי. מה שברור הוא שהתגובה האיראנית תגיע – ייתכן דרך חיזבאללה, מתקפות סייבר, או באמצעים אחרים. כשזה יקרה, וושינגטון תעמוד בפני הכרעה חדשה: האם להמשיך בדרך המורכבת והסבוכה – או לעצור.
ההיסטוריה של המזרח התיכון מלמדת כי קל מאוד להיכנס – אך קשה עד מאוד לצאת ממערכה. מה שמתחיל כהפצצה ממוקדת, עלול להיגמר בבוץ מדמם. וזה בדיוק הנושא שיעלה בימים הקרובים בדיונים רבים: בבית הלבן, במתחם הסודי בירושלים ובקו האדום שמקשר ביניהם.
