קרדיט רב מגיע לראש הממשלה בנימין נתניהו על מימוש חזונו רב השנים של תקיפה באיראן, אבל תקיפה היום שונה מתקיפה שהייתה אפשרית לפני מספר שנים. מאחר שיש היום בידי איראן אורניום מועשר לרמה של 60%, ובמרחק ימים מהעשרה של 90%, לא די בתקיפה הזו, חייבים להפיל את המשטר.
לאיראן חסרים עדיין כלי שיגור שמסוגלים לשאת ראש נפץ גרעיני אבל מימוש יכולות אלה איננה ארוכה וודאי יכולה להתרחש בשנה או השנתיים הקרובות אם לא קודם לכן. מדוע ישראל לא תקפה את סמלי השלטון, חיסלה את הצמרת המדינית שבראשה המנהיג העליון חמינאי, מועצת שומרי החוקה, מועצת המומחים וגם את הרשות האזרחית שבראשה עומד הנשיא מסעוד פזשכיאן והממשלה? כמו כן מדוע לא תקפה את מאגרי הנפט? ובעיקר מדוע לא תקפה את רשתות התקשורת של הממשל האיראני תנאי הכרחי לכל הפיכה. כל אלה הינם שלבים חשובים בערעור השלטון באיראן.
מדוע? ראשית, כך מתנהל ביבי לאורך השנים. הוא מנסה לרמוז לאויב שכדאי לו להיזהר, שלא הפעלנו את כל יכולותינו ולעודד אותו בכך לעצור ולסגת. התנהלות זאת בלטה במלחמה עם חיזבאללה שבה לקח לנתניהו כשנה שלמה לפני שהעז לתקוף את חיזבאללה. במאמרים קודמים תיארתי את התנהגותו ההססנית של נתניהו במגוון אירועים. יתכן גם שנתניהו מצפה שהאמריקנים ישלימו את המלאכה, מה שכלל לא בטוח שיקרה.
אלא שיש כאן חוסר הבנה של אופני החשיבה של השלטון באיראן. יתכן שאיראן תחתור כעת להפסקת אש שבחסותה תשלים את פיתוח הנשק הגרעיני שלה. לצאת שוב למערכה יהיה לנו קשה – על כן, זוהי שעה גורלית. כך הבליגה איראן על מתקפת המטוסים האחרונה של ישראל באוקטובר 2024 ביודעה שהתנהלות כזאת תאפשר לה להמשיך ולפתח את הנשק הגרעיני כפי שאכן נהגה. כעת היא יכולה לנקוט באותה טקטיקה. תראה גמישות ונכונות להפסקת אש ותשלים את פיתוח הנשק הגרעיני בתקופה הקצרה הקרובה.
לכן, ההתנהלות של נתניהו שרומז לאיראנים מה אנו מסוגלים עוד לעשות וטרם נעשה איננה עומדת במבחן המציאות. כשיהיה לאיראן נשק גרעיני כל זה יהיה חסר משמעות ולא ניתן יהיה יותר לגעת בה. אז היא תתנהל כאוות נפשה ואין דבר מסוכן מזה.
לא תהיה לנו הזדמנות נוספת. עלינו לחתור בכל כוחנו להפלת המשטר באיראן. ארצות הברית עשויה להצטרף ויתכן שלא תצטרף. עלינו לעשות את שלנו ולדאוג לעצמנו. נתניהו הביא כבוד גדול למדינת ישראל אבל אם לא ישלים את המלאכה יהיה זה דומה לניצחון במערכה על היטלר אבל לא ניצחון במלחמה.
ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני, לשעבר יועץ באמ"ן, מחבר הספר "סופה של מדינת ישראל?!" בהוצאת ידיעות ספרים.