"המשך המלחמה ברצועה וכיבוש עזה הם אסון למדינת ישראל", טוענים רבים מבכירי המוסד, אנשי מערכת הביטחון בישראל בעבר ובהווה וכן אזרחים מהשורה. מעבר להרג חיילים ולפגיעה האנושה באוכלוסייה הפלסטינית (לפי דוח שפרסם האו"ם לאחרונה, מאז פרוץ המלחמה נהרגו כ־55 אלף עזתים), ששוללים את הסיכוי הקלוש שעוד נותר לעסקה להשבת החטופים משבי חמאס, ונוסף לזילות בחיי אדם, לזחיחות הדעת ולהתרסה הבוטה שחידוש המאבק מבטא – מדובר בבומרנג. זוהי פגיעה אנושה בישראל, שה"מחיר" שהיא נתבעת ועוד תיתבע לשלם – גבוה ביותר.
במילים אחרות, מבצע מרכבות גדעון, שתכליתו "חיסול חמאס" והשתלטות על כל שטח רצועת עזה, הוא מהלך צבאי אובדני שעלול להידרדר ולצאת משליטה. הוא עלול להחריף את משבר המזרח התיכון, את המתיחות ואת חוסר היציבות והאלימות ברחבי האזור ובקרב המדינות השכנות, ובהן מצרים וירדן. הוא גם עשוי להגביר משמעותית את הסבירות למאבק אזורי, לרבות עימות חזיתי של ישראל נגד איראן. כל אלה נושאים משמעויות עצומות לצד השלכות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות קשות ומרחיקות לכת, שמחייבות את ממשלת נתניהו כבר עתה להתמודד איתן ואולי אף "לחשב מסלול מחדש".
שכן לצד קריאתם הנחושה של מנהיגי צרפת, בריטניה וקנדה, ידידותיה הקרובות של ישראל, להפסיק מיידית את המתקפות הצבאיות ולאפשר כניסת סיוע הומניטרי מסיבי לרצועה, החרפת הביקורת והטון המיליטנטי, ישנם איומים ממשיים בהטלת סנקציות. אובדן תמיכה מצד בעלות בריתה המסורתיות ותיוגן של פעולות ישראל כ"בלתי פרופורציונליות" – מסמלים אומנם שינוי מהותי בעמדתן הדיפלומטית, הפסיבית לכאורה והמאופקת יחסית, אלא שנקיטת מהלכים דרסטיים וצעדים קונקרטיים מצד מנהיגות אירופה – לרבות צמצום או הפסקת יצוא הנשק אליה והשהיית הסחר החופשי איתה – היא רק "קצה הקרחון".
צעדים אלה עלולים לסחוף מדינות נוספות ברחבי אירופה, המזרח התיכון ושאר העולם להצטרף אליהן, לגנות את ישראל ולדבוק, מנגד, בעמדה הפרו־פלסטינית תוך הכרה ברעיון "שתי המדינות". כל זאת, בין השאר, במסגרת ועידה שיכנס עמנואל מקרון נשיא צרפת יחד עם סעודיה בחודש הבא בניו יורק, שבה הוא צפוי להכריז בפומבי על הכרה דיפלומטית במדינה פלסטינית. השפעתם הכוללת של שלל המהלכים הללו עלולה להוביל להקצנה נוספת בצעדים נגד ישראל, שיפגעו קשות במוניטין ובלגיטימציה שלה בזירה הבינלאומית, במעמדה ובתדמיתה העוצמתית.
היחלשות בתמיכה
יתרה מכך, הגברת המתיחות בין ממשל טראמפ וממשלת נתניהו וקולות שונים ורבים שנשמעו לאחרונה במהלך דיונים בקונגרס להפסיק מיידית את העברת הסיוע הצבאי השוטף אליה (הכולל בין השאר אספקת מטוסי קרב, טילים ומערכות הגנה אוויריות מתקדמות בשווי של כ־24 מיליארד דולר מאז פרוץ המלחמה) מאותתים על היחלשות בתמיכה האמריקאית. הם משקפים את השינוי שחל ביחסי וושינגטון־ירושלים וכן את ההתרחקות מהמדיניות הפרו־ישראלית המסורתית, שעלולה להוביל בהמשך לפגיעה אופרטיבית ביכולות הצבאיות והמודיעיניות של ישראל.
כל זאת, במקביל להידוק היחסים של וושינגטון עם מדינות ערב והמפרץ והלחצים הבינלאומיים המופעלים על הנשיא דונלד טראמפ להציג בפומבי את נוסחת סיום המלחמה שלו – הצפויים להקרין על כך וכן על עתיד רצועת עזה והמזרח התיכון. השפעתם המצרפית של כל אלה, נוסף לכישלון המו"מ שמוביל המתווך האמריקאי סטיב וויטקוף לשחרור החטופים, וההיערכות הצבאית המסיבית של צה"ל לקראת מבצע רחב ממדים בעזה, מייצרים מומנטום לחץ אדיר ויוצא דופן, שמעצים את העוינות כלפי ישראל ומוביל לבידודה הבינלאומי.
מצב טעון, נפיץ ומסוכן זה, שלמרבה האירוניה גורם להקצנה נוספת בקו הניצי שאותו נוקטת ממשלת נתניהו, מגביר את קמפיין השנאה, הדמוניזציה והדה־לגיטימציה שמתחולל נגד ישראל ברחבי העולם המערבי והמוסלמי. הוא מחריף אף יותר את עמדתן של מדינות ערב כלפיה ומרחיק ממנה גם את שותפותיה בהסכמי אברהם, בדגש על איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו.
בנוסף, המצב הזה מסכן את הסכמי השלום שלה עם מצרים וירדן, ששוקלות לחזק בריתות פנים־ערביות ולהדק את יחסיהן עם שחקנים אזוריים חלופיים, דוגמת טורקיה או קטאר. עמדתה הניצית של ממשלת נתניהו אף שוללת את האפשרות להמשך תהליך הפיוס הפוטנציאלי שלהן איתה, כמו גם של תהליך הנורמליזציה העתידית שלה עם סעודיה.
ואם לא די בכך, הרי שהגברת הגינוי והבידוד האזורי עלולים לפגוע קשות ביכולת ההרתעה וחופש הפעולה של ישראל, בעיקר מול איראן ושלל שלוחיה האזוריים. מצב אקוטי זה, שמקרין ישירות על מאזן הכוחות במזרח התיכון, מעלה כאמור את הסבירות להגברת הכאוס וחוסר היציבות שמושך גורמים קיצוניים ומיליציות מיליטנטיות נוספות לפעול נגד ישראל, תוך הסלמת פעילות הטרור נגדה. בראייה גיאופוליטית רחבה, אין ספק אפוא שחידוש המלחמה בעזה הוא "מדרון חלקלק" ומסוכן ששוחק את מעמדה האסטרטגי, מחליש את חוסנה הלאומי ומאיים על עתידה של ישראל.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי
