מילא ירושלים. את זה אני מבין. אחרי הכל, היא עיר הקודש, האחת והיחידה. אין פלא שהיא מקבלת אזכור של כבוד ברגעי השיא של ליל הסדר, וחותמת את ההגדה בקריאה ״לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם״. אבל בני ברק? איך בדיוק זכתה בני ברק הקטנה להשתחל לטקסט הנצחי של ההגדה? נכון, היה ״מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן, שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק״. עם זה אין לי שום בעיה. אבל כרב תל־אביבי, קצת חורה לי: למה כל כך חשוב להדגיש שהמעשה התרחש דווקא בבני ברק? רק שם מתכנסים רבנים? ומה עם תל אביב?
רק השבוע השתתפתי בהתכנסות של כמה עשרות רבנים, לא סתם בתל אביב, אלא בעיריית תל אביב. שם, מדי שנה, לקראת יום י״א בניסן, יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש, מתקיימת קבלת פנים חגיגית לרבני חב״ד, שלוחי הרבי בשכונות תל אביב. בעיניי לפחות, היה בהתכנסות זו לא מעט מהמשותף עם אותה התכנסות היסטורית בבני ברק.
אחת הפרשנויות הרווחות לאזכור המודגש של מקום ההתכנסות מההגדה מתמקדת בכך שמדובר היה בליל סדר שנערך מיד אחרי חורבן בית המקדש. הדבר הפך את המשימה לחגוג את ליל הסדר כהלכתו, כחג החירות, לבלתי אפשרית. איך ניתן לחגוג לילה של גאולה לצד הכאב הטרי על החורבן והגלות, וכיצד אפשר לחוש בני חורין לנוכח השבר הגדול. בדיוק לשם כך התכנסו כולם דווקא בבני ברק, מקום מושבו של רבי עקיבא, שהצטיין ביכולתו המדהימה לראות את הטוב שבכל דבר. רק שם, אצל רבי עקיבא בבני ברק, ניתן להתנחם וללמוד כיצד מצליחים להתגבר ולהתעלות, ולחגוג חירות בכל מצב.
אכן, לא תמיד קל לחגוג את ליל הסדר. איך אפשר לחוש בני חורין כשאחינו ואחיותינו עדיין חטופים ומשועבדים. כיצד ניתן לחגוג גאולה כשהאיומים סביבנו הולכים ומתעצמים. והשאלה הגדולה והמאיימת ביותר המרחפת ממעל: האם כולנו, על ארבעת הבנים הכה שונים שבתוכנו, מסוגלים בכלל עדיין להסב יחד סביב שולחן אחד?
בדיוק לשם כך אני מבקש לספר על שלוחי הרבי מליובאוויטש המסובין בתל אביב, כמו בכל מקום אחר בעולם. אצלם, סביב שולחן הסדר, יושבים כולם יחד, ללא כל הבדלי דעה ומחנה, והם מקובלים ואהובים על כל מכיריהם. שכן כתלמידיו של הרבי הם ממשיכים ופועלים בדרכו מתוך אהבה אמיתית לכל יהודי באשר הוא. אהבת אמת זו מגלה את הטוב שבכל אחד, וחושפת את תחושת האחדות הפנימית של כולנו. בזכותה נשארים ״כולנו מסובין״ יחד לנצח, מאז ולתמיד, בכל מקום, ובפרט בתל אביב. חג פסח כשר ושמח!
הכותב הוא שליח חב״ד ורב בית הכנסת "סי אנד סאן" תל אביב
