פריצת דרך מדעית של אוניברסיטת תל אביב: מחקר ראשון מסוגו בעולם הראה שיש קשר בין בעליי החיים לבין הקולות שמשמיעים הצמחים. במסגרת המחקר, צוות החוקרים התמקד בנקבות של עשים (חרק מסדרת הפרפראים) ומצא שהן מקבלות החלטה קריטית, היכן להטיל את ביציהן, על סמך קולות המושמעים על ידי צמחים בסביבתן. כאשר הצמחים השמיעו קולות של מצוקה, נקבות העש העדיפו צמחים בריאים שלא השמיעו קולות מצוקה. מדובר בתדרים על קולים שהאוזן האנושית אינה שומעת אבל עשים יכולים לשמוע.
המחקר בוצע במעבדות הפקולטה למדעי החיים של פרופ' יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה ופרופ' לילך הדני מבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב, בהובלת התלמידים ד"ר רעיה זלצר וגיא זר אשל ובשיתוף עם חוקרים מהמכון להגנת הצומח במכון וולקני. מאמר ראשון על המחקר פורסם בכתב העת eLifeונחשף הבוקר לראשונה בישראל. מחקר זה מהווה המשך לתגלית המרעישה שפרסמו אותם חוקרים לפני כשנתיים ואשר עוררה הדים רבים בעולם ולפיה צמחים המצויים במצוקה משמיעים קולות – בתדר שהוא מעל טווח השמיעה של האוזן האנושית (תדר על-קולי), אך נקלט על ידי בעלי חיים רבים. החוקרים מספרים כי התגלית פתחה פתח למחקר נרחב על התקשורת בין צמחים לבעלי חיים, וכי במחקר הנוכחי החלו לבחון את הסוגייה.
פרופ' יובל מסביר: "לאחר שהוכחנו במקר הקודם שצמחים משמיעים קולות, הערכנו שבעלי החיים המסוגלים לשמוע את הצלילים בתדרים הגבוהים המושמעים על ידי צמחים עשויים להגיב לקולות אלו ולקבל החלטות בהתאם. באופן ספציפי, אנחנו יודעים שחרקים רבים, שמקיימים יחסי גומלים מגוונים עם עולם הצומח, מסוגלים לקלוט את קולות הצמחים ולכן ביקשנו לבחון אם הם אכן מבחינים בקולות ומגיבים אליהם." פרופ' הדני מוסיפה: "בחרנו להתמקד בנקבות העש, שנוהגות להטיל את ביציהן על צמחים, כדי שישמשו מזון לזחלים לאחר שיבקעו. הנחנו שהנקבות מחפשות אתר הטלה אופטימלי, על צמח בריא שיוכל להזין היטב את הזחלים. אם כן, כשצמח מכריז בקולו שהוא מתייבש ומצוי במצוקה – האם הן יקשיבו להתראה ויימנעו מלהטיל עליו? כדי לבחון זאת ביצענו מספר ניסויים".
באחד הניסויים הוצבו בפני נקבות העש שני צמחי עגבנייה, אחד עם רמקול המשמיע קולות של צמח מתייבש, ואחד שקט והן גילו העדפה ברורה לצמח השקט, שקולות מצוקה אינם נשמעים ממנו ולכן כנראה משמש אתר הטלה טוב יותר. כשהחוקרים נטרלו את איבר השמיעה של הנקבות, נעלמה ההעדפה והן בחרו בשני הצמחים במידה שווה, עדות לכך שההעדפה מבוססת באופן ספציפי על הקשבה לקולות, ולא על גירויים אחרים. החוקרים מסכמים: "במחקר זה חשפנו עדות ראשונה לאינטראקציה קולית בין צמח לחרק. עם זאת אנו משוכנעים שזוהי רק ההתחלה. לאינטראקציה הקולית בין צמחים לבעלי חיים יש בוודאי עוד צורות רבות, ומגוון רחב של תפקידים. זהו שדה מחקר עצום ופתוח, עולם שלם שרק מחכה להתגלות".
