בעשר שניות של תשוקה מתרחשת מהומת חיים מיקרוביולוגית. נשיקה צרפתית, אותה נשיקה רטובה ועמוקה שכוללת מגע לשונות, נתפסת כבר עשרות שנים כסמל לאינטימיות, קרבה ואהבה. אבל מתחת לפני השטח, או נכון יותר לומר, בתוך חלל הפה, מתרחשת העברה של לא פחות מ־80 מיליון חיידקים בין בני הזוג. מחקרים מגלים שהאקט הזה, שאינו שייך רק לסרטים רומנטיים, הוא גם פעולה מיקרוביולוגית עוצמתית עם השפעות על מערכת החיסון, השיניים ואפילו המוח, אך גם עם פוטנציאל להדבקה במחלות מדאיגות.
חוקרים מהולנד שחקרו את נושא הנשיקות בדקו 21 זוגות שביצעו נשיקה צרפתית במשך עשר שניות בלבד. לפני ואחרי הנשיקה נלקחו מהם דגימות לשון ורוק. המסקנות היו חד־משמעיות: הנשיקה העבירה כ־80 מיליון חיידקים בין בני הזוג, כולל זני לקטובצילוס וביפידובקטריה שנכנסו לפה בצורת משקה פרוביוטי. מדובר בכמות עצומה של חיידקים שמדגימה עד כמה האקט הרומנטי הזה הופך במהירות לפעולה פיזיולוגית שמערבת את כל הגוף.
אך מעבר לתשוקה ולחיידקים, מסתבר שלנשיקה יש גם יתרונות בריאותיים. ראשית, היא מעודדת הפרשת רוק בכמות גבוהה. הרוק, מעבר לתפקידו בעיכול ראשוני, מסייע גם בניקוי חלל הפה, מפרק את הרובד שמצטבר על השיניים ומאזן את החומציות בפה, תהליך שמגן על השיניים מפני היווצרות עששת.
בנוסף, נשיקה עמוקה גורמת להפעלה של מערכת העצבים הסימפתטית, מה שמוביל להפרשה של אדרנלין, לעלייה בלחץ הדם ובדופק, ולעתים אפילו לתחושת אופוריה. במקביל משתחררים במוח חומרים כמו דופאמין, נוראפינפרין ואנדורפין, כולם מעבירים עצביים שגורמים לרוגע, תחושת התאהבות ואפילו שיכוך כאבים, בדומה לפעולתו של מורפין. הורמון נוסף המשתחרר בנשיקה הוא אוקסיטוצין, אותו הורמון שמגביר קשר רגשי בין בני זוג וגם אחראי על הגברת החשק המיני.
השפתיים עצמן הן מהאזורים הארוגניים הרגישים ביותר בגוף האדם. הן מכילות ריכוז גבוה במיוחד של קצות עצבים תחושתיים, וכאשר הן נפגשות עם שפתיים אחרות הן מעוררות אזורים נרחבים במוח, יותר ממגע אפילו באיברי המין. לא פלא אם כך שנשיקה יכולה להיות מרגשת כל כך, וממכרת לא פחות.
אבל, כאמור, לא הכל ורוד. הנשיקה הצרפתית עלולה להוות גם קרקע פורייה להדבקות במחלות נגיפיות וחיידקיות. אחת הידועות שבהן היא נגיף ההרפס סימפלקס, שעובר בקלות דרך נשיקה וגורם לנגעים כואבים ובלתי אסתטיים על השפתיים והפנים. הנגיף עלול להישאר רדום בקצות העצבים במשך חודשים ואף שנים, ולהתפרץ מחדש בזמני סטרס או ירידה בחיסוניות.
מה קורה כשאחד מבני הזוג סובל מהרפס פעיל על השפתיים? האם אפשר להתנשק מבלי להידבק? התשובה הברורה היא לא. כאשר מופיעים נגעים פעילים של הרפס, אותם שלפוחיות כואבות על השפתיים או סביבן, הסיכון להדבקה גבוה במיוחד. גם אם בן הזוג אינו חווה תסמינים באותו רגע, נגיף ההרפס יכול לעבור ברוק או במגע עור־לעור ולגרום להדבקה ראשונית או להתפרצות אצל הצד השני. הדרך היחידה למנוע הדבקה היא להימנע לחלוטין מנשיקות אינטימיות במהלך תקופת ההתפרצות, עד שהאזור מחלים לחלוטין.
מחלה נוספת שעוברת דרך נשיקה היא מונונוקלאוזיס, המוכרת גם כ"מחלת הנשיקה". היא נגרמת על ידי נגיף אפשטיין־בר, שעובר בקלות דרך רוק. הסימפטומים כוללים עייפות קשה, כאבי גרון, חום גבוה, הגדלת בלוטות לימפה בצוואר ובמפשעות ולעיתים אף פגיעה בכבד ובטחול. מדובר במחלה שיכולה להימשך שבועות ואף חודשים, ללא טיפול ספציפי למעט מנוחה.
ולא נשכח גם את ההצטננות הפשוטה: שלל נגיפי השפעת והווירוסים העונתיים שאינם בוחלים בשפתיים רטובות כדי לעבור מאדם לאדם.
אז האם להפסיק להתנשק? ממש לא. הנשיקה, כפי שמראים הנתונים, היא לא רק מחווה רגשית אלא גם פעילות פיזיולוגית משמעותית שעשויה לתרום לבריאות. אבל רגע לפני שאתם נמסים בין אם סתם יש לכם דייט רומנטי, סטוץ, או פשוט זמן איכות עם בן או בת הזוג, כדאי לזכור שגם תשוקה דורשת זהירות. נקו שיניים, שמרו על היגיינה, ואם יש ספק הסתפקו בנשיקה על הלחי או על הצוואר. עד להחלמה המלאה.
