בעוד במערכת הביטחון מגבשים את מה שנראה כמו אחד הצעדים המשמעותיים ביותר בגבול רצועת עזה מאז ההתנתקות – הקמת מרחב חיץ בעומק של עד 1.5 ק”מ – עולות שאלות מהותיות באשר למשמעויות הצבאיות והמדיניות של המהלך.
לפי גורמים ביטחוניים, מדובר בשטח שיכלול תשתיות ביטחוניות, מערכות תצפית, אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, וכן תשתיות אזרחיות כמו מים וחשמל – במטרה לאפשר שליטה ביטחונית הרמטית ולמנוע חדירות לעומק שטח ישראל, כפי שקרה בשבעה באוקטובר.
ברקע המהלכים הללו, שוחח “מעריב” עם תת-אלוף (במיל’) אמיר אביבי, יו”ר תנועת “הביטחוניסטים” ולשעבר סגן מבקר צה”ל. אביבי מדגיש כי אין מדובר בשאלה צבאית בלבד – אלא במהלך שדורש קודם כל הכרעה מדינית.
“זכור לי כשישבנו בכירים לשעבר במערכת הביטחון בקריה ושמענו מאלוף פיקוד דרום את התחקיר שלו על האירועים של השבעה באוקטובר”, מספר אביבי. “הלקח המרכזי בו היה שלא פעלנו על פי תורת ההגנה. מה בעצם תורת ההגנה אומרת? כשמגינים יש חובה לשמור על מרחב אבטחה משמעותי שהוא מעבר לאיזורים שעליהם אתה מגן – כשבמקרה הזה זה הישובים שלנו והבסיסים העורפיים שלנו – צריך שיהיה מרחב אבטחה משמעותי, ששם נלחמים עם האויב ולא פוגש אותו על הליבה של המרחב.
מרחב האבטחה הזה בעזה הלך ונחשק מכמה מאות מטרים לאפס מטרים – עד שלא היה כזה בכלל. כשמסתכלים על זה בהסתכלות בסיסית, צה״ל מטבע הדברים אומר: לא היה מרחב אבטחה בשבעה באוקטובר, אני עכשיו צריך מרחב כזה עם קילומטר וחצי, ולשבת שם חזק – תוך כדי להעביר את ההגנה לפני הישובים ולמנוע התקרבות קרקעית לישובים.
זה חשיבה צבאית נטו, על מול מציאות מדינית שהייתה נכונה בשישה באוקטובר. השאלה הגדולה היא איך זה מתכתב עם חזונות מדיניים – מה מדינת ישראל רוצה בטווח הארוך בעזה".
אביבי מזכיר כי כבר בתחילת המלחמה, העלה חבר הקבינט לשעבר בני גנץ את האפשרות להשיב את ההתיישבות הישראלית לצפון הרצועה – דבר שלדבריו מחייב שינוי עמוק בתפיסת הגבול: “למשל, אם מדינת ישראל תחליט – כחלק מהתשלום על מה שהיה בשביעי – שהיא רוצה להחזיר את ההתיישבות הישראלית שהייתה בצפון הרצועה, דבר שאפילו בני גנץ המליץ עליו בתחילת המלחמה, במקרה כזה הקו משתנה לחלוטין".
לכן, טוען אביבי, כל חשיבה צבאית חייבת להיות נגזרת של הכרעה מדינית ברורה: “אני לא חושב שאפשרי לתכנן את החשיבה ההגנתית ארוכת הטווח של צה״ל ללא חשיבה מדינית ברורה – מה עושים עם עזה ביום שאחרי. אם ראש הממשלה אומר שהתוכנית המובילה ביום שאחרי זה הגירה מרצון – אז איך זה מתכתב עם תוכנית כזאת? אם שוקלים לספח אזורים בצפון הרצועה – אז איך זה מתכתב? בסוף צריך מפגש בין חזון מדיני למימוש צבאי של מה הולכים לעשות".
אביבי מתייחס גם לאחת האפשרויות שצה”ל מציג כעת לדרג המדיני – אפשרות של קו הגנה סטטי תוך ניהול מערכה מתמשכת: “אחת מהתוכניות שצה”ל מציע לדרג המדיני היא תוכנית שאומרת: בואו לא נשתלט על האוכלוסייה העזתית, או נקטר אותם מכל הכיוונים, או לייצר קו הגנה שעל הקו הזה נעמוד עכשיו כמה שנים קדימה – תוך מלחמת התשה. אם זאת התוכנית – כל מה שנאמר פה על 800 מטר לא רלוונטי".
לדבריו, כל עוד לא יתקיים מפגש של ממש בין החזון המדיני לבין תוכניות ההגנה בשטח – הקמת הפרימטר תישאר מהלך טקטי ללא תכלית אסטרטגית ברורה.
