מדובר ביוזמה של משרד האנרגיה והתשתיות, בשיתוף החטיבה לאנרגיה מקיימת, אגף התקנות בחטיבת הרגולציה, המשרד להגנת הסביבה ומינהל התכנון. לטענת הגורמים המקצועיים, זהו מהלך חיוני להתמודדות עם אתגרי האקלים, החסמים בתשתיות ההולכה והצורך לבזר את שוק האנרגיה, כלומר, לצמצם תלות באתרי ייצור חשמל מרכזיים.
ההחלטה מגיעה בעקבות אישור ממשלה 175 (פברואר 2023) והחלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה (אוגוסט 2024). לדברי משרד האנרגיה, מדובר בצעד שישלים את "מהפכת דודי השמש", שהחלה לאחר משבר האנרגיה של 1973, וחסכה עד היום למעלה מ-5% מצריכת החשמל השנתית בישראל.
השר אלי כהן אמר כי "התקנות החדשות הן צעד היסטורי. הן יחסכו כסף לתושבים, יפחיתו זיהום, יאפשרו אספקת חשמל בשעת חירום ויגבירו את העצמאות האנרגטית של ישראל". הוא ציין כי בכוונתו להרחיב את החובה גם למבני מגורים משותפים בעתיד.
שר הפנים משה ארבל, שחתם על התקנות, הדגיש את המחויבות הממשלתית לעתיד אנרגטי וסביבתי בר קיימא: "כל גג יהפוך לחזית של חדשנות, עצמאות אנרגטית וביטחון סביבתי".
רון אייפר, מנהל חטיבת האנרגיה המקיימת במשרד האנרגיה, הסביר כי ישראל שונה ממדינות ה־OECD בכך שהיא נשענת כמעט לחלוטין על אנרגיה סולארית, ולכן "עלינו להוביל במדיניות ובחדשנות בתחום". לדבריו, התקנות החדשות הן "יום היסטורי למשק האנרגיה".
רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, הוסיף כי "לראשונה מאז שנות ה־70, כל גג יהפוך לדוד שמש מהדור החדש – 5.0". לדבריו, הגגות העירוניים והציבוריים הם "החזית החמישית של הבניין", ויש להפסיק לראות בהם שטחים תפעוליים בלבד.
