אמש ( מוצאי שבת) בדקה ה- 18 במשחקה של מכבי תל-אביב מול בית"ר ירושלים, עלו במכבים ליתרון של 0:2, ומרגע זה ואילך נחסך מהם הצורך להתעניין בנעשה במשחקה של הפועל באר-שבע. לכולם כבר היה ברור שצלחת האליפות תוענק בבלומפילד ולא באיצטדיון טרנר.
זכייה באליפות שנייה ברציפות אינה דבר של מה בכך, אבל מכבי תל-אביב עמדה באתגר, ומי ששילמה הפעם מחיר כבד הייתה בית"ר שספגה תבוסה בת 5:0. החל במלאכה שחקן העונה דור פרץ, ואחריו היו אלה ערן זהבי שהבקיע צמד, ודור תורג'מן שהבקיע את השער החמישי. התוצאה מלמדת לא רק על יתרונה המוחלט במגרש של האלופה, אלא במקביל על חולשתה המשוועת של בית"ר. זו בפרוש לא הייתה התמודדות שוות כוחות: מכבי פתחה בתנופה ולא פסקה, ואילו בית"ר נראתה כאובדת עצות.
כמו בהרבה סיפורים גדולים, קיבלנו גם הפעם את סיפורו המיוחד של ערן זהבי. הכדורגלן המנוסה כל כך, כמעט ולא ליקק העונה דבש ומצא עצמו פעמים רבות על ספסל המחליפים. עבורו היה זה מצב לא פשוט, שכן זהבי לא האמין שכך יתנהלו הדברים. אבל כשהגיעו משחקי הפליי אוף העליון נזקקה לו הקבוצה, וערן הבקיע למענה כמה שערים רבי חשיבות, ללמדנו שפעם מבקיע – תמיד מבקיע. איש לא יוכל לקחת זאת ממנו.
מכבי ניזכרה בו אולי קצת באיחור כדי להינות מיכולתו כשחקן הכרעה. אתמול הוא התרגש כילד כאשר הוחלף בדקה ה- 68 וזכה למיסדר כבוד שערכו לכבודו שחקני הקבוצה ברידתו מן המגרש. הקהל הצטרף , ובצדק, כדי להודות למי שחתום על כמה מהישגיה הגדולים, ודימעותיו של ערן זלגו מעצמם נוכח החיבוק החם שקיבל. כשעתיים קודם לכן, במדריד הרחוקה, זכה לוקה מודריץ לחיבוק דומה באיצטדיונה של ריאל מדריד, כשנפרד ממנה, בהותירו אחריו מורשת מפוארת.
