התנועה לחופש המידע ועמותות צלול עתרו בסוף השבוע האחרון לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד משרד התשתיות, בדרישה לחשוף את הפיצוי הכספי המקסימלי שחברות קידוח הגז יעבירו למדינה במקרה של תאונת קידוח או אסון אקולוגי.
קראו עוד בכלכליסט:
לטענת העותרים, הבקשה מגיעה לאור סירובו של המשרד להיענות לבקשת חופש מידע שהגישו, ובה דרישה למסור להן את העתקי פוליסות הביטוח וערבויות הנזקים שהגישו חברות הנפט והגז לממונה על הנפט. חשיפת המידע, כך לפי העותרים, חשובה על מנת שהציבור יוכל לפקח על דרישות משרד התשתיות מהיזמים להבטחת כיסוי כספי במקרה אסון.
"למרבה הצער תאונות בכל הקשור לחיפוש והפקת נפט יכול שיקרו – וכבר קרו בעבר", נכתב בעתירה שמזכירה את דליפת הנפט שהתרחשה לפני מספר חודשים מצינור של קצא"א
בשמורת עברונה בדרום הארץ.
עובד של קצא"א בשמורת עברונה, שספגה פגיעה קשה מדליפת נפט צילום: אי פי איי
"בכל מקרה של תאונה או אסון, בהיעדר יכולת לשאת בעלות הנזק מטעם בעל הזכות – המזיק, תיאלץ המדינה והציבור לשאת בעלויות הכבדות הקשורות לכך. מדובר בעליות אשר יכולות להגיע למאות מיליוני דולרים, אם לא למעלה מכך".
על פי העתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד רחלי אדרי, רונה זמשטייגמן ואביתר קנולר, משרד התשתיות סירב למסור את המידע לאחר התנהלות ארוכה מולו. במשרד התבססו בתשובה על סעיפים מחוק הנפט, המאפשרים לבעלי זכויות הנפט לדרוש את שמירתן של ידיעות שיש בהן נגיעה לסיכויים לגילוי נפט.
כן טענו במשרד התשתיות, כי לא ניתן למסור את המידע, מאחר ומסמכי הביטוח כוללים מידע ביטוחי בעל אופי מסחרי רגיש. אלה לדברי המשרד כוללים בין היתר פרטים סודיים על העלויות השונות הכרוכות בפעילות ובזכויות הגז והמשתתפים בפעילות, מבנה הכיסוי, היקפו וההטבות הביטוחיות הניתנות לבעלי זכויות הנפט.
