על רקע הדחתו של ח"כ יולי אדלשטיין מראשות ועדת החוץ והביטחון ומינויו של ח"כ בועז ביסמוט תחתיו – מהלך שזכה לברכת ש"ס שאף העבירה מסר לראש הממשלה כי תהיה מוכנה לחזור לממשלה אחרי שביסמוט יציג לו"ז מפורט לקידום חוק הגיוס – נודע ל"מעריב" כי יו"ר ש"ס, אריה דרעי, פועל כעת להחזיר גם את יהדות התורה לשורות הקואליציה. אלא שניסיונות הגישור שלו עם הנהגת הציבור החרדי־ליטאי נתקלו בסירוב נחרץ.
לפי גורמים חרדים מעורים, דרעי קיים בימים האחרונים שיחות עם מקורביהם של שניים ממנהיגי הציבור החרדי־ליטאי, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש, בניסיון לשכנעם כי פיטורי אדלשטיין סוללים את הדרך לחקיקת חוק הגיוס על פי המתווה שסוכם עם נציגי הסיעות החרדיות. דרעי הדגיש כי מפלגתו מתכוונת לשוב לממשלה וכי זה הצעד הנכון לעשות בעת הזאת, וקרא ליהדות התורה לעשות כן. עם זאת, שני הרבנים דחו את הבקשה.
בחוגים המקורבים להנהגת יהדות התורה אומרים בשיחות סגורות כי מבחינתם – עדיף היה להשאיר את אדלשטיין בתפקידו. לדבריהם, דווקא תחת אדלשטיין ניתן היה להעביר חוק גיוס שיהווה הסדרה עבור רוב צעירי הציבור החרדי, תלמידי הישיבות, המוסדות וכו- וגם כזה שבסבירות גבוהה יעמוד במבחן בג"ץ.
כך, יהדות התורה גם לא תהיה שותפה לאישור החוק שנתפס ציבורית כקשוח, אך הציבור החרדי היה נהנה מהסדרה כוללת של לימוד התורה, תקצוב מוסדות הישיבה ושמירה על הסטטוס־קוו. על פי גורמים חרדים, בקרב הרסנים והעסקנים של יהדות התורה נשקלה האפשרות לחזור לקואליציה – אחרי אישור חוק הגיוס.
אולם, הדחת אדלשטיין, כך לדברי גורמים חרדים, טרפה את הקלפים. בקרב העסקנים והרבנים האשכנזים גוברת ההערכה כי חוק שיקודם בידי ח"כ ביסמוט אמנם יהיה מקל יותר – אך לא יעמוד בביקורת שיפוטית, ועלול להיפסל, כולל עצירתו בצו ביניים. המשמעות מבחינתם: חוק לא יאושר או יעבור, אך ייפול בבג"ץ, ולציבור החרדי לא תהיה כל הסדרה משפטית של סוגיית הפטור מגיוס לאורך זמן. בהתאם לכך, יהדות התורה צפויה להישאר באופוזיציה.
כך או כך, יוזמתו של דרעי נבלמה בבתי הרבנים – והמאמצים לאיחוד חרדי מחודש תחת כנפי הממשלה עלו בינתיים בתוהו. במקביל, בש"ס ממתינים להשלמת חזרתם המלאה לממשלה. היום תיקי ש"ס עברו זמנית לידי שרי הליכוד יריב לוין וחיים כץ. לעומת זאת, תיק ירושלים ומסורת ישראל שהיה שייך ליהדות התורה, נותר בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, בניגוד לחוק האוסר עליו לכהן כשר נוכח כתב האישום הפלילי נגדו שכולל קלון.
העיכוב במינוי שר חדש לתיק נובע ממחלוקת פנים – חרדית בין ש"ס ליהדות התורה סביב זהות המועמד לתפקיד. בש"ס תומכים במינויו של השר זאב אלקין, שכיהן בעבר כשר ירושלים והביע עניין לקבל שוב את התפקיד. מנגד, השר היוצא מאיר פרוש מקדם את מועמדותו של שר התקשורת, שלמה קרעי מהליכוד. למרות היחסים האישיים הטובים בין פרוש לאלקין, הסיבה המרכזית שבגינה הוא דוחף למינויו של השר שלמה קרעי לשר ירושלים נעוצה בזהותו הפוליטית של שר התקשורת.
גורמים במפלגות החרדיות מסבירים כי קרעי מנותק לחלוטין ממפלגת ש״ס ואינו מזוהה עם אריה דרעי ואנשיו. יתרה מכך, קרעי הוא תלמידו המובהק של הרב מאיר מזוז ז״ל, דמות רוחנית, שבמשך שנים לא נמנתה על אוהדי ש״ס, עובדה שמחזקת את עצמאותו ביחס לדרעי. פרוש יוצא מנקודת הנחה כי במשרד ירושלים קיימים אינספור מנופים ותקציבים שש״ס חפצה בהם. הוא סבור שכל שר, פרט לקרעי, יתקשה לעמוד בפני בקשותיו של דרעי החזק והדומיננטי. מינויו של קרעי, מבחינתו, מבטיח כי שליטת ש״ס תצטמצם ותשאיר לו פתח לחזור, על אף הסיכויים הלא גבוהים של קאמבק. נכון לשעה זו, ראש הממשלה טרם הכריע בזהות השר הבא – והנושא נותר פתוח.
