בדיווח של הניו יורק טיימס, מציינים כי חלפו כמעט שנתיים מאז שחמאס ביצע את הטבח הקטלני של ה-7 באוקטובר, אולם, בדיווח טוענים שאף אדם אחד לא הואשם או הועמד לדין על כך והנושא כולו עטוף סודיות. לפי הדיווח, כמה מאות פלסטינים נעצרו בחשד למעורבות ישירה, ולפחות 200 מהם נשארים במעצר. גורמים צבאיים ישראליים אמרו שלפחות כמה עשרות פלסטינים נעצרו בשטח הישראלי או בסמוך לו בזמן הטבח.
בנוסף לאותם עצירים, בטיימס טוענים שישראל מחזיקה כ-2,700 פלסטינים שנלכדו ברצועת עזה במהלך 21 החודשים מאז המתקפה, על פי נתוני הממשלה. על פי הדיווח, הם חשודים בזיקה לחמאס או לארגונים טרור אחרים, אך לא בהכרח במעורבות ישירה בטבח. עוד ציינו כי ישראל הרגה רבים מדמויות חמאס הבכירות מעזה שנתפסו כמתכנני המתקפה.
בטיימס טוענים שהעיכובים בקידום תיקי ה-7 באוקטובר נובעים לפחות בחלקם מהדרך הכאוטית שבה הגורמים המקצועיים בישראל, שנמתחו מעבר ליכולתם, אספו ראיות מיד לאחר המתקפה. על פי עו"ד מורן גז, תובעת בכירה לשעבר שפיקחה על תיקים של עצירים החשודים במעורבות במתקפה, וח"כ יוליה מלינובסקי מהאופוזיציה. מערכת המשפט הישראלית לא ערוכה להתמודד עם נפח הראיות העצום והמצב הפגום של חלק מהן, אמרו.
בדיווח מציינים שישראל תיעדה בהרחבה את זוועות 7 באוקטובר, במקרים מסוימים על בסיס צילומים שתיעדו התוקפים עצמם. בתוך המהומה וההלם ברחבי ישראל לאחר מכן, חוקרים דילגו על צעדים רבים באיסוף הראיות, על פי גז ומלינובסקי.
יו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן, האשים את מערכת המשפט הישראלית בכישלון במציאת דרכים להתאים הליכים משפטיים להיקף ולאופי החריגים של ה-7 באוקטובר. מנגד, ח"כ מלינובסקי אמרה שהיא מאמינה שבכירים ישראליים חששו שהמשך התיקים עלול להעצים את הבדיקה הציבורית של הכישלונות של הממשלה והצבא, או לערער את המשא ומתן להחלפת עצירים פלסטינים בבני ערובה ישראליים, כך על פי הדיווח ביו יורק טיימס.
בטיימס מציינים ש ח"כ רוטמן וח"כ מלינובסקי היו שותפים לכתיבת הצעת חוק שנועדה לעקוף מכשולים משפטיים להעמדה לדין, על ידי הקמת בית דין מיוחד של 15 שופטים עם יכולת מסוימת לעקוף את המערכת הפלילית הרגילה. הצעת החוק מציעה להאשים משתתפים במתקפה בעבירות של רצח עם, הנענשות במוות על פי החוק הישראלי.
אולם, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה התנגד לחוק: "מוצע שלא לקדם את ההצעה. חקירת מחבלי ה-7 באוקטובר מצויה בשלבים מתקדמים ומטופלת בראש סדר העדיפויות של גורמי האכיפה. ההצעה פוגעת בעצמאות גורמי האכיפה ועלולה לפגוע בלגיטימציה הבין-לאומית של ההליכים שנוקטת ושתנקוט מדינת ישראל וכן להשפיע על אינטרסים רחבים של מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית", מסרה.
