“לנוכח המגמות האנטי־דמוקרטיות המתפשטות בישראל, ובעקבות דברי השרה רגב ושרים אחרים כי אין לציית לפסיקת בג”ץ, ומתוך הדאגה להמשך היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, החלטתי כשר החינוך של מדינת ישראל לערוך רפורמה מקיפה בלימודי האזרחות ולהגביר את התכנים העוסקים בחשיבות הדמוקרטיה ובאופיו של המשטר הדמוקרטי. בין השאר יינתן דגש על כך שמשטר דמוקרטי אומנם מבוסס על הכרעת הרוב, והנבחרים רשאים לקדם את מדיניותם בתחומים השונים, אך עם זאת ישנם איזונים ובלמים הכרחיים כדי למנוע את עריצות הרוב וכדי לשמור על הדבר החשוב מכל, שהוא חירויות הפרט”.
לא, למרבה הצער הדברים האלה כלל לא נאמרו, ודאי שלא הייתה החלטה כזו של השר יואב קיש, וגם לא תהיה. נהפוך הוא. את הממשלה הזו לא מעניינת דמוקרטיה ולא מעניינים ערכים ליברליים. היא עסוקה כל כולה בהחרבת הדמוקרטיה, בהפיכה משטרית ובקידומם של תכנים שנועדו בכוונת מכוון לעודד בורות בכל הקשור לשלטון דמוקרטי, כי הרי בורות היא כוח, וכך מבטיחים את הדור הבא של המצביעים, שילך לאורה של האג’נדה הביביסטו־כהניסטית.
כדי להרחיק מהתלמידים את ערכי הדמוקרטיה והחופש נוקטים הממשלה ושר החינוך מהלכים שיקדמו “זהות יהודית” – שם קוד ליהדות רדיקלית, חרדית ודתית קיצונית, שאינה מאמינה בדמוקרטיה ודוגלת במדינת הלכה. למעשה, אין כל קשר בין “זהות יהודית” ובין מדינה יהודית ודמוקרטית. המסרים העולים מהתכנים של “זהות יהודית” רק מטפטפים רעל אנטי־דמוקרטי ומעודדים קנאות דתית מסוכנת. לא מלמדים שם על יהדות כלאום הזכאי למדינה משלו ולהגדרה עצמית, וגם התכנים הדתיים לכאורה אינם אלא שטיפת מוח המעודדת הקצנה דתית ולא פלורליזם.
תוכניתו של השר קיש לחיזוק הזהות היהודית נעטפה בתגבור לימודי התנ”ך. אין חולק על כך שלימודי התנ”ך חשובים מאין כמותם, אלא שבמקביל הורה השר להגביר את לימודי הזהות היהודית ולהפוך אותם מרשות לחובה. ההתחנפות המבישה הזו והקריצה לבייס האנטי־דמוקרטי עלולות לעלות לנו בלימודי “זהות יהודית” מבית מדרשה של מפלגת נועם ואבי מעוז, שסבור, למשל, כי מצעד הגאווה הוא תועבה, או בתכנים העולים בקנה אחד עם משנתו הפשיסטית של הרב כהנא. אבל כל זה לא מעניין את הממשלה. מה שחשוב הוא ההישארות בשלטון, גם במחיר עתידו של העם היהודי ועתידה של ישראל כמדינה מתקדמת ונאורה, יהודית ודמוקרטית. כדי לקדם “זהות יהודית” שתקרוץ לעדר הצייתן מוכנה הממשלה להחריב את חינוך ילדי ישראל ולעוות את תפיסתם.
הרפיסות בפני הבייס הביאה את קיש גם להצהיר על חוזר מנכ”ל מיוחד שיסדיר את הנחת התפילין בבתי הספר. כאילו לא ברור לכל יהודי ישראלי, בין שהוא דתי ובין שלאו, הערך הרב של התפילין, וכאילו נמנעת ממישהו הנחת תפילין משל היינו בימי גזירות אדריאנוס או אנטיוכוס. הפופוליזם הזול והמביש הזה הגיע גם לכנסת, כאשר חברת הכנסת המתלהמת כהרגלה, גלית דיסטל־אטבריאן, סילקה בבוטות את ח”כ גלעד קריב מישיבת ועדת החינוך תוך הפגנת בורות וזלזול מחפיר בזרמים השונים והלגיטימיים בחברה היהודית.
וכשאלה הם פני הדברים, לא מפתיע שהשר קיש אינו קרא לסדר מנהלת בית ספר ביביסטית בהתהוות, שהפכה את מרחב בית הספר לזירה פוליטית ואף טענה כי הדמוקרטיה היא שלטון הרוב ותו לא. הוא שאמרנו, קעקוע הדמוקרטיה הוא המסר. גם לא שמענו מילה אחת מקיש המתחנף על המורה שטינף תחת שם בדוי בטוויטר על משפחות החטופים. החשש המצמית מפני הבייס האנטי־דמוקרטי מונע אפילו גינוי להתקפות הנפשעות על משפחות החטופים, שיקיריהן עדיין נמקים בשבי, כבר שנה ושמונה חודשים, רק בשל מלחמת שולל, מלחמה שנועדה לשמור על שרידותו של נתניהו ושרידות קואליציית הביביסטים, הכהניסטים והמשתמטים.
הגיעה העת שמערכת החינוך תתגבר את לימודי האזרחות החבוטים והעייפים, ותעלה על נס את שלטון החופש, את ערכי הדמוקרטיה הליברלית ואת היהדות כלאום.
