בערב ט״ו באב, החג המסורתי של האהבה, נחשף מחזה קורע לב שמגלם יותר מכל את הכאב הבלתי נסבל של משפחות החטופים. נשים שבני זוגם מוחזקים בשבי ברצועת עזה זה 673 יום התיישבו סביב שולחן רומנטי מול כסא ריק המסמל את היעדרם הכואב של אהוביהן, ושיתפו את הגעגועים והכאב שלהן ביום שאמור להיות חג לאהבה.
רבקה בוחבוט, אשתו של אלקנה בוחבוט, פרצה בבכי במהלך דבריה וביקשה סליחה מבעלה הרחוק: "סליחה שאני בוכה, אני יודעת שהדבר האחרון שאתה רוצה לראות אותי במצב הזה… אני מתגעגעת, אני מתגעגעת עליך בכל צורה שאפשר להסביר. כואב, עצמות כל כך".
שורדת השבי ארבל יהוד, בת הזוג של אריאל קוניו, תיארה בכאב עמוק את מה שהכי חסר לה: "הכי חסר לי, החיבוק שלו, ובעיקר, בעיקר, בעיקר הצחוק שלו. יש לו צחוק ממש ממש יפה. אם הוא היה שומע אותי עכשיו אז הייתי רוצה להגיד לו שאני אוהבת אותו ושאני נלחמת עליו ושאני מחכה לו".
קרינה אנגל, שורדת השבי ובת הזוג של רונן אנגל, הדגישה את הפרטים הקטנים החסרים: "חסר לי הקול שלו, הבדיחות הקטנות, המגע. הייתי אומרת לך עכשיו, שהיית כל כך גאה בנו". שרון קוניו, שורדת השבי ובת הזוג של דוד קוניו, הביעה געגועים לרגעי הבוקר הפשוטים: "לקום לידו בבוקר, לראות אותו לידי. הכי טריוויאלי, הכי בסיסי. כמו שהבטחת לי אנחנו נזדקן יחד ולזה אני מחכה".
אילנה גריצווסקי, שורדת השבי ובת הזוג של מתן צנגאוקר: "החיבוק בלילה, החיבוק בבוקר. אני רק רוצה לחבק אותו, רוצה אותו לידי". נירה הרמן שרעבי, בת הזוג של יוסי שרעבי, הביעה געגועים לרגעי השגרה הקטנים: "לקפה של אחרי הצהריים, הכי יומיומי, הכי פשוט".
יפה רודאיף, בת הזוג של ליאור רודאיף, הדגישה את החסרון ברגעי הכניסה הביתה: "הרגעים הקטנים, הרגע של הכניסה שלו הביתה". לישי לביא מירן פנתה ישירות לבן זוגה החטוף בבכי: "אני כל כך כל כך מתגעגעת לראות אותך חוזר עם רוני ועלמה מהגן ושכולכם מאושרים כי אמא כבר חזרה מהעבודה. אני יודעת שאתה תחזור ושאתה תשמע את המילה אבא".
אלה חיימי, בת הזוג של טל חיימי, הביעה כאב כפול, הן על החסרון בשותפות והן על האובדן העתידי: "טל חסר בשותפות שלו, אבל הפספוס הגדול הוא שטל לא יכיר את לוטן". הדס אדר, בת הזוג של תמיר אדר, סיכמה את רגשות כולן: "אני מתגעגעת להכל, לצחוקים איתו, לשטויות שלו, לשיחות, לטיולים. הלוואי והיינו חוגגים עוד ט"ו באב ביחד".
