המגזר השלישי בישראל (וצריך לומר שגם בעולם) משחק תפקיד קריטי בצמצום פערים חברתיים וכלכליים שהממשלה אינה יכולה לתת להם מענה. בהיעדר רשת ביטחון חברתית מספקת, ארגונים אלה מספקים שירותים חיוניים לאוכלוסיות מוחלשות, מקדמים שוויון הזדמנויות ומחזקים את חוסנה של החברה האזרחית.
אם מגמה זו תימשך, אנו צפויים לראות בחודשים הקרובים תופעות מדאיגות כמו: סגירת ארגונים חברתיים קטנים ובינוניים, קיצוץ בשירותים חיוניים לאוכלוסיות פגיעות, ודחיקת יוזמות חברתיות חדשניות. ההשלכות יורגשו במיוחד בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, שם הצורך בתמיכה זו גדול במיוחד.
נדרשת התייחסות דחופה לאתגר הזה ברמה הלאומית בשלוש רמות: ראשית, על הממשלה לפתח מדיניות תמיכה מגוונת יותר בארגוני המגזר השלישי, ולחזק מקורות מימון מקומיים. שנית, על הקהילה העסקית לקחת אחריות גדולה יותר בתמיכה בחברה האזרחית, בין אם באמצעות תרומות ישירות או שותפויות אסטרטגיות.
הנקודה השלישית והחשובה, על ארגוני החברה האזרחית עצמם לפעול לגיוון מקורות המימון שלהם ולפיתוח מודלים של קיימות כלכלית שיפחיתו את תלותם בתרומות חיצוניות. יתכן שדווקא האתגר הנוכחי יוביל ליצירת מודלים חדשים ובני-קיימא יותר של פעילות חברתית בישראל. על ארגוני החברה האזרחית בישראל לפעול באופן מיידי ולפנות כבר היום לקרנות המממנות שלהן בארצות הברית. זאת על מנת להבטיח את העברת הכספים המיועדים להם בטרם הקרנות יחליטו להסיט את המשאבים חזרה לארגונים מקומיים בארה"ב. פעולה מהירה ונחושה בטווח הזמן המיידי עשויה לסייע בהבטחת המשך הפעילות החיונית של ארגונים אלה בישראל, לפחות בתקופת המעבר הקרובה.
בעוד עיני הציבור הישראלי נשואות לאתגרים הביטחוניים והפוליטיים המיידיים, חשוב לא להתעלם מהאיום השקט המתפתח על החברה האזרחית. עלינו להבטיח שרשת הביטחון החברתית שארגונים אלה מספקים תישאר איתנה, למען חוסנה ועתידה של החברה הישראלית כולה.
הכותב הוא מנכ"ל ומייסד Social Finance Israel
