חיזבאללה מצוי בתקופה של שינויים תקציביים עמוקים – וייתכן שהבייס השיעי שלו, זה שהיווה עד כה את עמוד התווך של התמיכה האזרחית בו, הוא שמשלם את המחיר. כך עולה מניתוח חדש שפרסם טל בארי, ראש מחלקת המחקר במרכז עלמא לחקר אתגרי הביטחון בצפון.
"על פי דיווחים שונים, נראה כי לאחרונה חיזבאללה נוקט מדיניות קיצוץ של תקציבי חינוך ובריאות, אשר מיועדים עבור רווחת משפחותיהם של פעילי חיזבאללה שנהרגו", כתב בארי. לדבריו, מדובר בצמצומים משמעותיים שמעידים על תיעדוף ברור – מוכנות צבאית ושיקום תשתיות לחימה – על חשבון הרווחה של הציבור השיעי בלבנון.
הגוף שמושפע ישירות מהמהלך הזה הוא ארגון "אלשהיד", הזרוע הרווחתית של חיזבאללה, הפועל תחת המועצה המבצעת של הארגון. בארי מפרט שורת קיצוצים:
א. קיצוץ מימון שכר הלימוד באוניברסיטאות למשפחות ההרוגים: "התלמידים נדרשים להירשם רק לאוניברסיטה הציבורית הלבנונית או ל'אוניברסיטת אלמעארף' המזוהה עם חיזבאללה. המימון יוגבל לדמי הרישום בלבד – ללא כיסוי נוסף".
ב. קיצוץ תקציבי חינוך בבתי הספר: "ילדי ההרוגים יוכלו ללמוד רק בבתי ספר בבעלות חיזבאללה, כמו ‘אלמהדי' ו'אלמבראת'".
ג. קיצוץ בתשלומי הבריאות: "התמיכה נותרה רק בטיפול במוסדות הבריאות של ארגון הבריאות האסלאמי השייך לחיזבאללה".
לטענת בארי, "אין ספק כי חיזבאללה מתמודד כיום עם אתגרים כלכליים. הם נובעים משתי סיבות מרכזיות: תיעדוף מקורות המימון מאיראן ופגיעה בנתיבי המימון ואופן הגעת הכסף ללבנון". ברקע ניצב בנק אל-קרד אל-חסן – הזרוע הכלכלית המרכזית של חיזבאללה – שדיווחים העלו כי הקפיא לאחרונה תשלומים במסגרת מדיניות תקציבית שמעדיפה מוכנות צבאית.
בניתוחו, ציין בארי כי יש אינדיקציות לכך שארגון "אלשהיד" תוקצב לאורך השנים ישירות על ידי איראן, שקבעה תשלומים קבועים על כל פעיל הרוג. הכסף מועבר דרך הבנק האיראני "צאדראת איראן", שלו סניפים פעילים בלבנון – בביירות (אלע'בירי וברג' אלברג'נה), בצידון ובבעלבכ. לדבריו, "שלושה פרמטרים הופכים את הבייס האזרחי של חיזבאללה לקהל שבוי ונאמן: תלות כלכלית, אידיאולוגיה ופחד".
"מבחינת התלות הכלכלית, תשומת לב לכך כי חיזבאללה מקפיד לשמר את המשך שירותי החינוך והבריאות למשפחות ההרוגים, אך מגבילם למוסדות של חיזבאללה בלבד. ייתכן כי המהלך הזה יגרום לתסכול אצל חלק מהמשפחות, אבל המכנה המשותף האידיאולוגי והפחד מפני יחידת הביטחון של חיזבאללה יגרמו לכך שהתסכול לא יהיה גבוה מדי והביקורת כלפי חיזבאללה לא תוחצן", כתב בארי.
בניתוחו תיאר בארי את "אלשהיד" כמרכיב מפתח ביכולת של חיזבאללה לשלוט בבייס השיעי. "הארגון, שהוקם בשנת 1989, הוא חלק מהתשתית האזרחית של יצירת התלות הכלכלית של הבייס השיעי בחיזבאללה ושמירת הנאמנות", כתב. לדבריו, "המועצה המבצעת של חיזבאללה אחראית על כלל התשתית האזרחית הזו. היא מאפשרת את הפעילות הצבאית של חיזבאללה, קרי: גופיה האזרחיים של המועצה המבצעת, וביניהם ארגון ‘אלשהיד', תומכים ומסייעים בפעילותם השוטפת לפעילות הצבאית של חיזבאללה".
"אלשהיד", לפי הדוח, משקיע מדי שנה עשרות מיליוני דולרים בתמיכה במשפחות ההרוגים. "סל ההטבות הכספיות הבסיסי למשפחות כולל קצבה חודשית, דיור, בריאות, מלגות חינוך ועוד", כתב בארי, והוסיף: "כמו כן, אחראי ‘אלשהיד' להנצחת זכרם של פעילי חיזבאללה ההרוגים והוא עוסק גם בניהול קמפיינים של האדרת ‘השהידים' ועידוד נוספים להפוך ל'שהידים'".
מנכ"ל הארגון, ג'וואד נור אלדין, הוא דמות בולטת בהנהגת חיזבאללה ונכלל ברשימות הסנקציות מאז 2020. בנוסף לתפקידו בארגון, הוא משמש כחבר במועצת השוראא' של חיזבאללה.
