סיעת הליכוד תתכנס היום (רביעי) לבחור יו"ר מטעמה לועדת חוץ וביטחון. זהות הנבחר תשפיע, ככל הנראה, על היכולת של הקואליציה לחוקק חוק גיוס ולהימנע מהתפרקות בכנסת הבא של הכנסת. בשל כך, ביקשו ענת דוידוב ואודי סגל לשוחח עם חבר הכנסת אביחי בוארון, שמתמודד גם הוא על התואר המדובר.
בתחילת דבריו, התייחס בוארון לבחירות שייערכו לוועדת יו"ר חוץ וביטחון. "זה כמו מרוץ בעיניים עצומות, אתה לא יודע עד שפותחים המעטפה. אין מועמד מובהק של ראש הממשלה. יותר מזה, אם ראש הממשלה יגיד 'אני מבקש לתמוך באדם פלוני', כל חבריו יורידו את מועמדותם מתוך כבוד ליו"ר התנועה ומתוך לויאליות. אם נתניהו יגיד בקולו: 'מיליביצקי, ואטורי, דלאל או ביסמוט', כמובן אני מדבר גם על ערך של הליכה אחר מנהיג. אם הוא יגיד את זה כולנו נכבד את בקשתו של מנהיג התנועה, אנחנו מכבדים בסופו של דבר את מי שמוביל את התנועה, הממשלה והקואליציה בדרך החתחתים שאנחנו הולכים", אמר בוארון.
"חלון ההזדמנויות לגיוס חרדים הולך ונסגר"
"יש פה מצווה על הרצפה, האלונקה נופלת בשפה שלנו, האלונקה הזאת מונח עליה חוק הגיוס. חוק הגיוס נועד לעשות שני דברים. אחד, להסדיר את מעמד לומדי התורה, ושתיים חוק הגיוס נועד לגייס אלפי צעירים חרדים שלא לומדים לשורות צה"ל. חלון ההזדמנויות הזה הולך ונסגר. אם לא ננצל אותו עכשיו בסיטואציה שנוצרה, גם סיטואציה ביטחונית, גם כשהחרדים מבינים שנפל דבר בישראל אחרי ה-7 באוקטובר ושיש צורך עצום, אם לא ננצל את ההזדמנות הזאת לא נביא לתיקון ושינוי היסטורי של מה שקרה בגזרה הזו", הסביר.
על הדחתו של יולי אדלשטיין, הבהיר: "יולי לא אדם פרטי. אני זוכר לו חסד נעורים ולויאליות, הוא באמת אדם יקר לליבי. יחד עם זאת, יש פה משהו יותר גדול מכולנו. זה חלון ההזדמנויות להגיע להסדר מאוזן בתחום הזה שהוא פצע בלב החברה הישראלית ולאחות את הפצעים בחברה הישראלית וכשאתה אומר לעצמך מה אתה יכול לתרום בסוגיה הזו? לאחר שישבתי שעות ארוכות, תוך מחשבה על בני משפחתי מגויסים, חבריי מגויסים, בני חבריי שלא אחד ולא שניים נפלו במלחמה האחרונה. כמי שנולד וגדל בעולם התורה ומבין שתורת ישראל זה לב קיומו של עם ישראל ומדינת ישראל. לאן אנחנו הולכים? התורה מורה לנו לאן אנחנו הולכים, כמי שמבין את הדברים האלה אני חושב שבסיעתא דשמיא עצומה אני חושב שאני יכול למצוא נוסחה שתאזן בין שני הקטבים של עם ישראל".
"אנחנו מדברים על יותר מ-16,000 חרדים מגויסים ב-3 שנים, זה סדר גודל של 5 חטיבות"
בנוגע לצורך בחוק הגיוס במתכונתו הנוכחית, טען: "בסופו של דבר צריך לראות אנשים מתגייסים ולא בבודדות אלא באלפים רבים. יש מכסות. אנחנו רואים צעירים חרדים מתגייסים ונושאים בנטל. אף אחד מבין חבריי לא ייתן את ידו לחוק בלוף, כולנו ניתן את ידינו לחוק מאוזן שמכבד מספרים. אנחנו מדברים על יותר מ-10,000 חיילים בשנתיים. יותר מ-16,000 ב-3 שנים. זה סדר גודל של 5 חטיבות למיטב זיכרוני".
לגבי הדרך להטיל סנקציות במקרה של אי עמידה ביעדי הגיוס, הוסיף: "סנקציות צריכות להיות גם אישיות וגם מוסדיות, אבל אם אנחנו רוצים להביא את האנשים, אז כשעומדים לצורך המחשה על 80% מיעד הגיוס לא מטילים 100% מהסנקציות אלא מטילים 20% מהסנקציות – סנקציות מדורגות. כשרוצים לראות אם בני הישיבות באמת יושבים ולומדים, אם עד היום זה נעשה בצורה של ביקורות, לא צריך עכשיו בצורה לא מכבדת ושוברת אמון שהחרדים ייבחנו בצורה ביומטרית".
"אנחנו רוצים ריבונות בשטחי איו"ש כולם, הגיע הזמן – ביטול הסכמי אוסלו"
כמו כן, לקראת סיום בוארון התייחס להצעה שתעלה בכנסת ישראל בקרוב להסדרת הריבונות הישראלית באיו"ש: "לא מדובר בהצעת חוק, מדובר בהצעה לסדר, זו עמדתה העקרונית של הכנסת. למיטב ידיעתי לא תהיינה השלכות מעשיות. אנחנו רוצים ריבונות בשטחי איו"ש כולם. הגיע הזמן – כן, זה ביטול הסכמי אוסלו. ברמת הגולן זה קרה לאחר 14 שנים, באיו"ש אנחנו קרוב ל-60 שנים עם תושבים שחיים תחת החוק הירדני, האנגלי והעות'מאני. בסופו של דבר, כמו במזרח ירושלים שיש להם מעמד של תושב גם פה יהיה להם לערביי איו"ש יהיה מעמד של תושב. התושבים יוכלו להצביע לעיריית רמאללה אבל לא לכנסת ישראל".
