רצועת עזה. מפקד הגדוד אחרי לילה בלי שינה. חום אימים. הגדוד סיים קרב התקדמות, תנועה בשטח הפלסטיני תוך מוכנות למפגש פתאומי עם מחבלי חמאס שיכולים לצוץ מתוך ההריסות או ממנהרות. הוא אוחז בשפופרת מכשיר הקשר, מאזין לדיווח מפקד הפלוגה על פצועים בכוח. הוא לוחץ על כפתור PTT (press to talk) ואומר: "…מה מצבם? ומה מיקום הרופא?…".
הלוחמים ניסו לחדור את קיר הבלוקים שבמבנה הסמוך בו הסתתרו מחבלים, אך קליעי רובה ה־M16 המקוצר בקוטר 5.56 מ"מ לא הצליחו לחדור את הקיר. תחת הלחץ והרצון להתקדם במהירות הם העדיפו להשתמש במשגר רימונים (M203 בקוטר 40 מ"מ) כדי לפגוע בחלקו הפנימי של המבנה. הרימון פגע בקיר והרסיסים נהדפו לעברם. מאוחר יותר, בתחקיר, סיפרו: "אם היה לנו רובה מסוג M4 – עם 'קילעית ירוקה' היינו חודרים את הקיר בלי למצמץ…". הפצועים פונו לאחור ולוחמי הגדוד המשיכו לנוע קדימה בין הריסות ומבנים.
הזיעה זלגה מפניו של המג"ד שמביט בשעון, לאחר מכן ראה כי מד הטמפרטורה הנייד, Kestrel, מצביע על 40 מעלות חום והלחות מתגברת. מתוך בית המג"ד הוא ראה את הלוחמים צועדים קדימה בתוך ענני ה'פודרה' שייצרו הטנקים והנגמ"שים. הוא כבר קיבל דיווח שלרובם יש שפשפת וגרדת אחרי כמה לילות עצימים במיוחד.
