המכ"ם נולד ביוזמת אנשי זרוע היבשה בצה"ל, שחיפשו מכ"ם מתקדם לחיל התותחנים. לאלתא היה פיתוח ראשוני, ובתמיכת מנהלת פיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון (מפא"ת) יצא הפרויקט לדרך והפך למה שמוכר כמכ"ם רז. שלוש שנים אחר כך, כאשר הוחלט בעקבות מלחמת לבנון השנייה לפתח מערכת לאומית ליירוט רקטות חיזבאללה וחמאס, כבר היה לרפאל מכ"ם מן המוכן עבור כיפת ברזל.
בחודש שעבר השתתפו מכ"מי MMR ביירוט עשרות מטרות בזרועות הצבא ההודי, שרכש אותם כחלק ממערכת ברק-8, שפועלת בצי ההודי, בחיל האוויר ובצבא היבשה שלו. הודו היא הלקוחה הגדולה ביותר של ה-MMR, וקלטה חלק משמעותי מ-125 יחידות שפועלת באסיה. בעימות האחרון עם פקיסטן מערכות ברק-8 עם המכ"ם הזה יירטו כטב"מים ולפי חלק מהפרסומים גם טיל באליסטי ששוגר לניו דלהי.
באירופה כבר מוצבים 50 מכ"מים כאלה, בצפון אמריקה 15 שנמכרו לקנדה, 10 באפריקה, ולפי נתוני התעשייה האווירית, יש גם 50 יחידות במזרח התיכון. בצה"ל משמש המכ"ם כאמור את חיל האוויר (כיפת ברזל), חיל הים (מערכת טילי הברק בספינות סער-5 ו-6) וצבא היבשה (תותחנים), כאשר במהלך מלחמת חרבות ברזל הוגדל מספר המכ"מים שבשירות, כאשר יחידות שהיו בייצור עבור לקוחות זרים הועברו בהסכמתם לצה"ל ושיפרו את כושר הזיהוי והיירוט של כטב"מים. לפי מקורות זרים נמכרו מכ"מים כאלה כחלק מעסקאות מערכת ההגנה האווירית ברק MX של התעשייה האווירית, למרוקו, קפריסין ואיחוד האמירויות.
"במהלך המלחמה שיפרנו את האלגוריתמים של המכ"ם מה שסייע לשפר דרמטית את שיעור היירוט של כטב"מים", אמר אייל שפירא, מנהל מפעל ה-MMR. "לאירופים חסר כוח אדם, ואנחנו מצליחים לאפשר להם עם אותם טכנאים לתמוך במכ"מים להגנה אווירית, ימית ויבשתית, מה שמגביר את הביקוש ל-MMR", הוסיף דרור בר, מנכ"ל אלתא.
במהלך השנים התפתח המכ"ם וכיום משולבות בו יכולות AI המסייעות בסיווג וזיהוי המטרות שהוא מאתר, בעיקר במטרות מאתגרות כמו כטב"מים, שחתימת המכ"ם שלהם נמוכה במיוחד. בנוסף שילבה בו אלתא חיישנים אופטיים, המשלימים את פעולת המכ"ם: הוא מזהה כטב"מים, והם מסוגלים לאמת את הזיהוי ולקבוע באיזה סוג מדובר, והאם מדובר באחד שנועד לתקיפה או רק לסיור.
