חמאס עושים כרגע למרחב התודעה הישראלי, את מה שחיל האויר הישראלי עשה לשמיים של איראן. חמאס בשיאו של קמפיין לוחמה פסיכולוגית המכה בישראל בעוצמה, סביב מוטיב הרעב. לרשותו של חמאס עומדות כל זרועות התעמולה שלו, וגם היכולת שלו לבצע מניפולציות על התקשורת העולמית.
העולם מזועזע מתמונות קשות היוצאות מעזה, חלקן אמיתיות, חלקן מבוימות. אנחנו מכירים את תעשיית השקרים של חמאס, הם משקרים כברירת מחדל. אך מה שחשוב הוא לא אם התמונות אמיתיות או מבוימות, אלא, כיצד הן נתפסות. על פי הטיית הזמינות, עיקרון פסיכולוגי מוכר, בני אדם שופטים את המציאות לפי המידע הזמין להם מיידית.
המציאות היא מה שמראים המסכים. במילים פשוטות: מי שמספק את התמונות, שולט בנרטיב. הציבור מסביב לעולם רואה ללא הפסקה תמונות קשות היוצאות מעזה. בתודעה העולמית כרגע, מתקיים קרב של דוד מול גוליית, וישראל בצד הלא נכון. מבחינת הקרב על התודעה, חמאס משחק על מגרש ריק, ישראל בכלל לא במשחק.
ביום הנורא של ה-7 באוקטובר, כאשר אלפי מחבלים חדרו לשטח ישראל וטבחו באזרחים, ביצעו פשעים מזעזעים ובלתי נתפסים, ישראל נמנעה מלהציג לעולם את הזוועות. בעוד אנו התאבלנו וניסינו להתרומם מההלם, חמאס החל לתקוף את העולם עם כלי נשק תודעתיים שהוכנו מראש.
כשהעולם עוד לא ראה את גופות הילדים בקיבוץ בארי, החלו כבר הפגנות מסביב לעולם בעד חמאס, ונגד ישראל. מאז השבעה באוקטובר העולם שכח את הזוועות שביצע חמאס. איך זה יכול להיות? מכיוון שחמאס מנהל את תודעת העולם, מבלי שישראל לוקחת חלק במאבק.
בעשורים קודמים, מדינות שהבינו את עוצמת הקרב על התודעה, ניצחו באמצעותו מלחמות. אנגליה, במלחמת העולם הראשונה, הפעילה קמפיין תעמולה מתוחכם ששכנע את ארה"ב להצטרף למלחמה נגד גרמניה. כאשר ארה״ב בחרה צד, אנגליה ניצחה את המלחמה.
הוייטקונג, במלחמת וייטנאם, גרם לשינוי עולמי בדעת הקהל בעזרת תמונות, כמו "ילדת הנפלאם" שהפכה לסמל בתודעה העולמית. התמונות מוייטנאם השפיעו על דעת הקהל בארה״ב ובעולם ופגעו קשות במהלך הצבאי האמריקאי בוייטנאם.
וכעת ישראל, מעצמת טכנולוגיה וחדשנות, מותקפת פעם אחר פעם בזירה התודעתית/תקשורתית, בלי להשיב מלחמה.
מה ישראל צריכה לעשות עכשיו?
קודם כל להבין שהקרב התודעתי אינו משני. הוא חלק מרכזי מהלוחמה, והוא בעל השלכות מדיניות, משפטיות וצבאיות מרחיקות לכת. ההפקרה של זירת ההסברה היא הפקרה של חזית לכל דבר.
על ישראל לבנות ולנהל כל הזמן תשתית הסברתית מתקדמת. גוף ייעודי, גמיש, עם אנשי מקצוע, דוברים בינלאומיים, מומחים לרשתות חברתיות, פסיכולוגיה והפקת תוכן. גוף זה חייב לעבוד כל הזמן, ליזום לשלוט בנרטיב, ולהדוף מתקפות תודעה בזמן אמת.
מכיוון שישראל נמצאת כרגע במקום מאתגר מאוד מבחינה מיצובית, חשוב לפתח קשרים עם משפיענים זרים, הם אלו שיוכלו לקדם את הנרטיב הישראלי בצורה משכנעת יותר.
על המדינה לשלוט בשפה ובסיפור. ישראל חייבת לנהל את הנרטיב: המצב בעזה הוא תוצאה של שלטון הטרור של חמאס! חמאס חיים לפי תפיסת עולם של מגן אנושי. מבחינת חמאס הסבל, הרעב של העזתים הוא הישג הסברתי, הם מוכנים להקריב את עמם כדי לפגוע בדימוי של ישראל. חמאס חטפו ישראלים חפים מפשע וחטפו את אוכלוסית עזה. חמאס לא מרחמים על בני עמם.
חשוב לזכור כי תמונות הן נשק. בלוחמת מידע, תמונות אינן רק ייצוג של מציאות, הן נשק לכל דבר. תמונה אחת יכולה לעצב את דעת הקהל העולמית, להסיט נרטיב, לפגוע בלגיטימציה של מדינה ואף להכתיב מהלכים מדיניים וביטחוניים. במדיה החברתית, שבה הפצה ויראלית מתרחשת תוך שניות, תמונות הופכות לכלי אסטרטגי בידי אויבים.
ולכן מדינה הרוצה להגן על עצמה בזירה התודעתית חייבת להתייחס אל ניהול דימויה החזותי כאל מערכה של ממש: לפתח יכולות תגובה מהירות, להציג נרטיבים משל עצמה, לבצע תיעוד בשטח, ולשלב תודעה כחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה הלאומית.
לסיכום, הקרב על הלבבות לא יוכרע בטנקים, אלא בתודעה! חמאס מבינים זאת וישראל חייבת להתעורר. הניצחון בהסברה אינו פחות קריטי מהניצחון בשטח. כל תמונה, כל מילה, כל סיפור הם נשק. ישראל חייבת להתחיל להשתמש בו.
