כבר חודש אנחנו שומעים על השקל שמתחזק והדולר שנחלש, אבל כמובן שלא מדובר רק על כותרות בעיתון, ומאחורי מספרים היבשים מסתתר סיפור כלכלי מורכב שבקרוב נרגיש אותו בכיס, בתעשייה ובעסקים.
איך בדיוק נרגיש אותו? והאם ההשפעה תהיה שלילית או חיובית? זה כמובן תלוי מי שואל, ואם הוא אזרח ארצות הברית או ישראל. "נתחיל מההשפעה דווקא על אזרחי ארצות הברית, כי שם יש מקרה מיוחד ומעניין" אמר ל"מעריב" פרופסור אשר בלס, "ואז נגיע להשפעה על אזרחי ישראל".
בלס, לשעבר הכלכלן ראשי במחלקת המחקר בבנק ישראל וכיום ראש התוכנית לתואר שני בכלכלה יישומית במכללת אשקלון, הסביר כי "בדרך כלל, כשמטבע של מדינה נחלש – כמו הדולר עכשיו – זה מצב שטוב לייצוא ורע לייבוא".
"היצרנים האמריקאיים שמוכרים סחורה לחו"ל מרוויחים – ההכנסות שלהם במטבע שהתחזק, אירו למשל, בזמן שההוצאות השוטפות שלהם הן בדולר שנחלש. כלומר הם הופכים להיות שחקנים תחרותיים יותר בשווקים הגלובליים. אבל מצד הייבוא זה בעייתי מהסיבה ההפוכה בדיוק – ההוצאות שלהם במטבע שהתחזק וההכנסות שלהם הן במטבע שנחלש, ולכן הם צריכים לשלם יותר דולרים בשביל כל מוצר זר".
עד כאן זה המקרה הסטנדרטי, אבל פרופסור בלס ציין כי ובמקרה של ארצות הברית עכשיו זה אפילו מורכב יותר. "ההיחלשות של הדולר מגיעה במקביל למדיניות מכסים של טראמפ, אז כשהיבואנים באים לקנות מחו"ל העלות שהם רואים 'התייקרה' פעמיים – גם בגלל הדולר החלש וגם בגלל תוספת במכס. כלומר, השער האפקטיבי שהם חווים הוא אפילו נוח פחות מזה שאנחנו רואים בשוק החופשי".
בישראל, סיפר בלס, אנחנו מרגישים את זה בדיוק מהכיוון ההפוך: "השקל מתחזק – גם מסיבות מקומיות, אבל בעיקר מול הדולר שנחלש. המשמעות היא שהיבואנים כאן דווקא מרוויחים: אנחנו קונים בדולרים, ואם השקל חזק יותר – אנחנו צריכים פחות שקלים בשביל לשלם את אותה הסחורה. התוצאה: עלויות הייבוא יורדות – וזה אמור להקל את יוקר המחיה בטווח מסוים".
הוא המשיך: "אבל בצד השני עומדים היצואנים – בעיקר תעשיות כמו ההייטק, שמייצאות שירותים ומקבלות בתמורה מטבע זר. הם מקבלים דולרים חלשים יותר, אבל ממשיכים לשלם משכורות, שכירויות והוצאות בשקלים שמתחזקים. זה פוגע ברווחיות שלהם. וזה אתגר לא קטן – בייחוד כשהחברות הישראליות מתחרות בחברות אמריקאיות שכאמור מקבלות עכשיו יתרון תחרותי נוסף, כי שם הדולר נחלש והופך את הייצוא שלהם לזול יותר מול העולם. אז אם חברה ישראלית מתחרה בשוק האירופי מול חברה אמריקאית, לא רק שהיא סובלת משקל חזק – היא גם צריכה להתמודד עם חברה אמריקאית שפתאום נהייתה תחרותית יותר".
אז הרציונל הכלכלי באמת מובן, אבל השאלה ששאלנו את פרופסור בלס היא מתי הוא יהפוך לדעתו מתאוריה למציאות. האם כל אותן השלכות שתיארנו, אותה ירידה מדוברת ביוקר המחייה, אותה פגיעה מדוברת בהייטק – האם הן כבר ממש כאן מעבר לפינה? "צריך להבין שאלה תהליכים מאקרו-כלכליים שלוקח להם זמן. אי אפשר לצפות שמייד נראה פגיעה דרמטית בייצוא ההייטק או שמחירי המוצרים ירדו מחר בבוקר. הדברים האלה עוברים דרך שרשרת ייצור, חוזים, תמחורים – זה לא קורה ביום אחד".
פרופסור בלס סיכם: "הפרמטר הכי חשוב כרגע זה מה יקרה עם מדיניות המכסים. הרי כל הסיפור הזה התחיל מהמכסים של טראמפ, אז צריך לראות לאן הסיפור הזה מתפתח. ברגע שנדע מה קורה בגזרה הזאת – נדע גם להעריך מתי וכמה חזקות יהיו ההשלכות פה. ובכל זאת, אני באופן אישי נשאר די אופטימי".
עוד אמר: "בסוף, זה שהשקל מתחזק דווקא בתקופה רגישה ובצל מצב ביטחוני לא פשוט – זה לא דבר רע. זו אינדיקציה לעוצמה של הכלכלה הישראלית ולביטחון של השווקים בה. צריך לקחת את זה בפרופורציה הנכונה – זה אתגר ליצואנים, אבל זה גם נקודת חוזק חשובה למשק כולו".
