"איש קריות", השיר האחרון של גלעד ויטל שמעון ז"ל – הסולן לשעבר של להקת שוטי הנבואה – שיצא לאור חמישה חודשים לאחר מותו, לא נשמע כמו שום דבר שמתנגן כרגע ברדיו. וטוב שכך. בעידן של מוזיקה מלוטשת, מתוכנתת, מחוטבת בפילטרים – שיר הפרידה הלא מתוכנן של ויטל נשמע כמו אמירה נגדית. גולמית. כנה.
השיר הוא חלק מפרויקט "הכבשה הצחורה", שכולל שורה של אמנים המבצעים טקסטים של המשורר והסופר גל פינדלינג. גילוי נאות: הכרתי את פינדלינג בעבר, כשניגשנו לכתוב יחד תוכנית טלוויזיה עם חבר משותף. פרשתי מהפרויקט בשלב מוקדם, ופינדלינג והחבר המשיכו יחד ויצרו את "בובה של לילה" לערוץ הספורט. עברו מאז חמש עשרה שנים, ולא היינו בקשר.
האלבום המלא טרם יצא, אבל אם לשפוט לפי שני הרצועות ששמעתי ממנו, מדובר בסטייה מהשביל הסלול של המוזיקה המקומית, בלי להתייפייף. זה, לכל הפחות, מאוד מסקרן. לצדו של ויטל משתתפים גם מוקי, יורם ארבל, אייל שכטר, רון רוזנפלד ודורי בן זאב – שמבצע את שיר הנושא של הפרויקט בקריינות תיאטרלית, שמזכירה קצת את The Hare Who Lost His Spectacles של ג'טרו טאל: תערובת של אבסורד, ילדים ונפילת אסימון מאוחרת.
