יום שישי בלילה, סמטאות האבן של שוק הפשפשים ביפו מתעוררות לחיים. שולחנות ברזל קטנים פזורים על המרצפות, מוזיקה בוקעת מתוך פתחי ברים חשוכים למחצה, ריחות של טאבון, קוקטיילים וסיגריות מתערבבים באוויר, ותחושת חופש זו שלא הורגשה כאן כבר חודשים ארוכים חוזרת באיטיות אך בנחישות.
השוק, שפעם היה סמל של תיירות, בילוי ותרבות רחוב, ספג מכה לא פשוטה עם תחילת המלחמה. ברים התרוקנו, כיסאות נערמו בצדדים, ותיירים אלה, שהיו מנשימים את הרחוב נעלמו כלא היו. אבל הסופ"ש האחרון, כך נראה, סימן נקודת מפנה.
"הגענו מרחובות במיוחד רק בשביל השוק", מספרת גלי, בת 29, שעומדת עם כוס ערק ביד ומביטה סביב באושר. "לא האמנתי שיהיה כל כך מלא. באמת, לא היה מקום לשבת, כמו פעם. מרגישים שהשוק חזר, וזה מרגש".
גם המבוגרים לא נשארים מאחור. שלמה, בן 55 מראש פינה, שהגיע עם אשתו לחגוג יום נישואים, מספר: "היינו פה לפני שנה, ואז שוב לפני חודש וההבדל עצום. עכשיו הרחוב חי, מרגישים ביטחון, אנשים חוזרים לצאת. וזה כיף. באמת כיף".
אבל, אצל חלק מהמבקרים, ניכרת עדיין זהירות מסוימת, אך לא כזו שעוצרת אותם. "יש קצת חשש, ברור, המצב במדינה עדיין לא פשוט,גם האזעקה שהייתה לפני שעה לא ממש מרגיעה, למרות שזה רק מתימן ". מודה ליעד, בן 36 מתל אביב, "אבל אי אפשר לשבת בבית כל הזמן. החיים צריכים להימשך. והאמת, כשאתה רואה את השוק ככה, מלא אנשים, מוזיקה בכל פינה זה נותן תקווה".
ואת התחושה הזו, של תקווה והתחדשות, אפשר לחוש בכל פינה. "השוק זה מקום עם נשמה", אומרת עדי, בת 24 מחיפה, שלוגמת אפרול שפריץ בבר צפוף "זו לא עוד שכונת בילויים. יש פה משהו שקשה להסביר זה ממכר. טוב לחזור לזה. טוב לראות אנשים מחייכים שוב".
ובינתיים, על המדרכה, זוגות מתנדנדים לצלילי מוזיקה, ומלצר עם מגש עמוס בין השולחנות. שוק הפשפשים, כך נדמה, שוב ממלא את ייעודו כמקום של חיים, שמחה ואנשים. ולפחות בלילה הזה הדאגות נשארו מאחור, אי שם בפינת השוק. והלילה, לפחות בלילה הזה, נדמה שגם הדאגות נשכחו לרגע בפינה של השוק.
