מינוי ראש השב"כ הבא הוא תמיד מינוי אסטרטגי, בוודאי בימים טרופים אלה בהם מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה רב-זירתית. הגדרת המינוי כאסטרטגי מחייבת את ראש הממשלה, האמון על-פי החוק על שירות הביטחון הכללי, לחשוב מחוץ לקופסא בצורה יצירתית ומקורית. אסור ללכת על מינוי בנאלי וצפוי.
עייפנו מעוד ראש שב"כ מאותו קו ייצור חד גוני ומשעמם שבסוף תמיד מתיישר עם ה .old boys-הגיע הזמן למנות מקצוען. לוחם. אדם עצמאי ונטול מחויבויות לאנ"ש. בימים אלה לא די שראש השב"כ יהיה מקובל על 'המשרד'.
במצבו הנוכחי של השב"כ חייבים למנות אדם שיש ביכולתו לשקם, לבנות מחדש ולהוביל את הארגון החשוב הזה בימים שבהם המים הסוערים עד מאוד. לא כל איש מודיעין טוב מתאים להוביל את השב"כ בעת הזאת. למעשה, מעטים הם האנשים שיש בהם את התכונות, היכולות והכישורים הללו.
אומנם הנעליים שהותיר אחריו רונן בר הם קטנות עד מאוד, כשכמעט כל אחד יכול להתאים למידתם, אך השברים שבר מותיר אחריו הם גדולים ורבים. ראש השב"כ הבא חייב להיות אדם שיש בכוחו לטלטל את המערכת, לאוורר אותה ולהחזיר אותה לפסים של עשייה מודיעינית מצד אחד והוצאת הפוליטיקה הקטנה שבר הכניס לארגון מן הצד השני.
בימים כתיקונם מינוי ראש שב"כ חייב להגיע מבין שורות בכירי השב"כ. לצערנו הרב, מזה כשנה וחצי אנו לא 'בימים כתיקונם', וזאת הרבה "בזכות" רונן בר שכשל כישלון קטסטרופאלי בתפקידו כראש שירות ביטחון כללי.
התנהלותו של בר בשבועות האחרונים רק העצימה את מחדליו, כישלונו ואי התאמתו לתפקיד רגיש וחשוב זה, אך כאמור רונן בר בדרך להפוך להערת שוליים בתולדות ימי ראשי השב"כ של מדינת ישראל. העיניים נשואות כעת לראש שב"כ חדש, שישכיח כמה שיותר מהר את תקופתו של בר כראש השב"כ.
למרות הדרישות הרבות והמחמירות לתפקיד ראש השב"כ בעת הזאת, אפתיע אתכם אם אומר שיש בנמצא אדם שעומד בכל הקריטריונים המחמירים הללו. בעיניי, המועמד המתאים ביותר לתפקיד ראש השב"כ, הוא אדם שכולנו מכירים, ששמו בישראל הוא; דדי ברנע (כן כן ראש המוסד הנוכחי).
ברנע אמור לסיים את תפקידו כראש המוסד ביוני 2026, בעוד כשנה. האיש הוכיח בשנה וחצי האחרונות יכולות מקצועיות מהמעלה הראשונה. הוא הצליח להימנע מהכנסת פוליטיקה למוסד, ואף זכה לשבחים מצד כל קצות הקשת הפוליטית. בימים טרופים אלה אין זה דבר של מה בכך. אך מעל לכל זה, ברנע הוא איש מודיעין ברוך כישרונות, עם קבלות מוכחות, בעל אומץ לב נדיר, ממלכתי באמת, מסור לעבודתו ולעובדיו.
ברנע הוכיח שלצד יכולותיו המודיעיניות, יש לו עמוד שדרה מברזל. הוא לא חושש לומר את דעתו המקצועית. הוא לא מפחד מהתקשורת ולא מרגיש צורך לרצות אותה. בקיצור, איש מודיעין מהסגנון הישן והטוב. תכונה נוספת שיש לברנע היא העובדה הפשוטה שהוא לא חושש מהמילייה הביטחוני הישראלי הכוחני.
הוא לא חש צורך להתקפל בפני גנרלים צעקנים ומזדקנים. במידה רבה הוא מזכיר את השורות הנפלאות בשירו מוכר של אריאל זילבר 'ברוש', שם הוא אומר בין היתר: "הנה ברוש לבדו, מול אש ומים. הנה ברוש לבדו, עד השמיים. ברוש, לבדו איתן. לו רק ניתן ואלמד את דרכו של עץ אחד".
מכל הסיבות הללו בעת הזאת, כשהשב"כ על הקרשים בגלל רונן בר, מינוי דדי ברנע הוא מצד אחד מינוי חיצוני, מצד שני ממש לא חיצוני למערכת הביטחון והמודיעין. ומצד שלישי אף אחד לא יכול להתנגד למינוי שכזה. ואם אם דדי ברנע יחליט שהוא לא רוצה בתפקיד ראש השב"כ, לא הייתי פוסל למנות את קודמו של דדי ברנע, ראש המוסד הקודם, יוסי כהן.
הכותב הוא יועץ ראש הממשלה, ראש מטה שר החוץ לדיפלומטיה והסברה, והקונסול הכללי של ישראל בדרום-מערב ארה"ב לשעבר
