חברת התעופה אל על שבשליטת קני רוזנברג (48%) ממשיכה להציג ברבעון הראשון של 2025 תוצאות חזקות, על רקע המשך הדומיננטיות שלה בשמיים (44%) לאורך הרבעון, ובפרט בקווי התעופה הרווחיים לצפון אמריקה, שם היא מחזיקה בנתח שוק שממשיך להיות גבוה ועמד על 91.8% (ירידה קלה לעומת 94.4% ברבעון המקביל בשנה שעברה). בטיסות לאירופה נתח השוק ירד ל-42.6%, לעומת כמעט 60% אשתקד.
● רגע לפני עונת השיא: שתי ענקיות התעופה שעלולות להביא למשבר בנתב"ג
● מנכ"ל חברת האשראי שמודה: אנשים משלמים הרבה יותר על כל דבר
כך, ברבעון הראשון של 2025 אל על רשמה הכנסות של 774 מיליון דולר, גידול של כ-5% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, ורווח נקי של כ-96 מיליון דולר, עלייה של כ-19% ביחס לרבעון המקביל. ה-EBITDAR (רווח תפעולי תזרימי) הסתכם ב-213 מיליון דולר, עלייה של 9%.
חברות התעופה הזרות אומנם החלו לחזור לנתב"ג, אך הטיל החות'י שנפל בנתב"ג שיבש לחלקן את התוכניות. כך למשל, קבוצת לופטהנזה – שכוללת את חברות התעופה לופטהנזה, SWISS, אוסטריאן איירליינס, בריסל איירליינס ויורווינגס – הודיעה על הפסקת הטיסות עד 8 ביוני, ומנכ"ל חברת הלואו קוסט האירית ריינאייר התבטא בשיחת משקיעים כי החברה "מתחילה לאבד סבלנות" לגבי שיבושי האבטחה בנתב"ג. "אנחנו מתחילים לאבד סבלנות עם ישראל", אמר מייקל או'לירי, מנכ"ל ריינאייר. "אם הן ימשיכו להיות מופרעות על-ידי שיבושי אבטחה – בכנות, עדיף לנו לשלוח את המטוסים האלה למקום אחר באירופה".
באל על מציינים כי "חזרתן ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל המשיכה גם בתחילת הרבעון השני לשנת 2025, אולם במהלך חודש מאי 2025, על רקע שיגור טיל לשטח ישראל ונפילתו באזור נתב"ג, החלו ביטולים והשהיות של פעילות טיסתית של חלק מהחברות הזרות לטיסות לישראל וממנה, דבר אשר הוביל להתעצמות הביקושים".
על רקע זה, התחזית של אל על לרבעון השני מעורפלת למדי. באל על מציינים כי הרבעון השני לשנת 2025, כולו או חלקו, צפוי גם הוא להתאפיין במגמה שבה היצע המושבים בנתב"ג מוגבל ביחס לביקוש. "על כן צופה החברה כי תמשיך לפעול בשיעורי תפוסה גבוהים ובאופן ששיעור ההכנסה למושב משוקלל ק"מ (RASK) צפוי להיות דומה לרבעון המקביל אשתקד", ציינו.
נושא הדיבידנד נמצא על השולחן
לשאלת גלובס על התחזית הזו והאם תוצאות הרבעון השני יהיו גבוהות מאלה של הרבעון הראשון, ענה יעקב (ינקלה) שחר, סמנכ"ל הכספים של אל על, בשאלה: "אתה יכול להזמין כרטיס טיסה לשבועות הקרובים?". לאחר שעניתי שהתשובה היא שלילית, הוא הוסיף: "אז אתה לא צריך אותי כדי לענות על השאלה הזו".
שחר הסביר כי התחזית נובעת מכך ש"הרבעון השני של השנה שעברה היה חריג לחלוטין, וברבעון השני הנוכחי נחת הטיל בנתב"ג, כך שהכול השתנה, וקשה לתת תחזית יותר מדויקת".
אל על הספיקה לצבור סכומי כסף גדולים בקופה (כמעט 1.7 מיליארד דולר) ועברה לעודף פיננסי נטו (חוב ברוטו פחות המזומנים והכסף בפיקדונות). שחר הדגיש בשיחה עם גלובס כי "אין הגדרה בחשבונאות לנתון הזה. המשמעות שלו היא שאנחנו בונים קרקע יציבה לפעילות בשנים הקרובות".
הוא הוסיף כי למעשה אין לאל על סיבה לסגור את החוב ברוטו שעומד על 1.4 מיליארד דולר, וזאת לדבריו "כיוון שהריבית שאנחנו משלמים על החובות הללו, שאותם לקחה החברה עוד לפני הקורונה, נמוכה יותר מהריבית על הפיקדונות, וזה מייצר לנו עודף של הכנסות מימון. דאגנו לגדר באותם ימים את עלות החוב, ואנחנו נהנים מכך".
אל על אומנם טרם החלה לשוב ולחלק דיבידנד, בעקבות המגבלות שהמדינה הטילה עליה בזמן תוכנית החילוץ לחברה במשבר הקורונה, אך היא צפויה לעשות זאת בקרוב, אחרי שהגיעה להסכמות עם המדינה על כך שתוכל לחלק עד 30% מהרווח בשנה הנוכחית ועד 40% בשנים 2026-2028. לדברי שחר, הנושא נמצא על השולחן: "אנחנו עדיין מגבשים כעת את המהלכים וההתנהלות הנכונה בנושא".
תוצאות כספיות מרשימות ב-2024 ותחזית שאפתנית לשנים הבאות
כזכור, בשנת 2024 אל על רשמה הכנסות שיא של כ-3.4 מיליארד דולר, גידול של כ-37% לעומת שנת 2023. הרווח התפעולי התזרימי (EBITDAR) הסתכם בכ-1.1 מיליארד דולר, פי שניים מהשנה הקודמת. הרווח הנקי זינק פי 4.7 והגיע לכ-545 מיליון דולר.
בדוחות השנתיים אל על הציבה לעצמה יעד שאפתני לשנת 2030, כשהיא רוצה להגיע להכנסות של מעל 4 מיליארד דולר, להתבסס על נתח שוק של 25% מנתב"ג (הטסת 7.6 מיליון איש) וכ-4 מיליון חברים במועדון הנוסע המתמיד. בדרך לשם היא גם מעריכה כי תהיה ירידה בשנת 2026 עם הכנסות נמוכות מתוצאות השיא של שנת 2024.
שחר הוסיף בשיחה עם גלובס ואמר כעת כי "אנחנו אומרים לאורך כל הדרך שהנתונים הפונדמנטליים השתנו, הביקושים ממשיכים להיות חזקים, אין מטוסים בעולם, כך שגם אם אני מאוד רוצה, אין מטוסים לקנות, ולכן הביקושים ממשיכים להיות חזקים, וזה משפיע על המחירים. רמת המחירים בעולם גבוהה בכל העולם, לאו דווקא בישראל".
ובכל זאת, אל על מעריכה כי תוצאותיה ייחלשו בשנה הבאה (2026). שחר טוען כי הסיבה לכך היא "תכנון מושכל – בחרנו לתת הערכה לכיוון השמרני, וצריך להבין שב-2026 עדיין לא יהיו לנו מספיק מטוסים. גם ייכנסו הרבה יותר טיסות לואו קוסט, וזה ישפיע על הפעילות עד שהיא תתייצב; וגם נתב"ג לא יודע לקלוט מספיק תנועה, וגם זה ישפיע על התוצאות. אבל זה לא משנה את מגמת הצמיחה שאליה נגיע ב-2030".
מניית אל על נסחרת לפי שווי שוק של 6.65 מיליארד שקל, כשהיא משלימה זינוק של 336% במהלך שלוש השנים האחרונות. המרוויח הגדול הוא הבעלים קני רוזנברג, שרכש את השליטה באל על בזמן הקורונה, השקיע בחברה בסך-הכול כ-800 מיליון שקל וכעת מחזיק במניות בשווי של 3.1 מיליארד שקל – כלומר הוא מורווח על ההשקעה "על הנייר" ב-2.3 מיליארד שקל.
קני רוזנברג, בעל השליטה באל על / צילום: יוסי זמיר
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
